נחשף בבית המשפט: כך הושגו, לטענת ההגנה, האזנות סתר בתיק נתניהו

דיון שנערך היום בבית המשפט המחוזי בפרשת תיק 1000 קיבל תפנית דרמטית, לאחר שסנגורו של ראש הממשלה, עו”ד עמית חדד, הציג טענות קשות בנוגע לאופן שבו הושגו צווי האזנות הסתר בתיק. לדבריו, הרשויות הציגו בפני בית המשפט חשדות חמורים ביותר – שוחד והלבנת הון – אף שחשדות אלה לא היו חלק מכתב האישום, ולא קיבלו מעולם אישור לחקירה מצד היועץ המשפטי לממשלה.

לטענת חדד, הצגת החשדות החריגים נועדה לאפשר קבלת אישור להאזנות סתר נרחבות, שבוצעו בהיקף רחב במיוחד סביב ראש הממשלה וסביבתו. לדבריו, מדובר בדרך פעולה פסולה, שבמסגרתה בית המשפט הובל לאשר צעדים חודרניים על בסיס מצג שלא שיקף את מצב הדברים האמיתי בתיק.

במהלך הדיון העידה מיכל עילם, חוקרת בתיקי 1000 ו-2000, שאישרה כי בוצעו עשרות האזנות סתר לעשרות גורמים, רובם מקרב סביבתו של בנימין נתניהו. עוד עלה מעדותה כי חומרי ההאזנה לא הועברו לידי ההגנה, ואף לא נחשפו במלואם בפני בית המשפט.

כאשר נשאלה בחקירה הנגדית למי בוצעו ההאזנות מעבר לנתן אשל, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, השיבה עילם כי אינה זוכרת את שמות המעורבים – אך אישרה שמדובר במספר גדול של אנשים. הודאה זו עוררה תמיהה באולם, נוכח הרגישות וההיקף החריג של הצווים.

גם בית המשפט עצמו הביע הסתייגות. השופט בר-עם ציין כי מדובר בצווים שאינם שגרתיים, והדגיש כי כאשר מדובר בראש ממשלה, הוצאת צווי האזנה מחייבת רמת זהירות גבוהה במיוחד. לדבריו, מדובר בהיקף כזה שקשה להניח שניתן לשכוח את פרטיו.

בתגובה לטענות, ניסתה החוקרת להסביר את הדברים מנקודת מבטה האישית, ואמרה כי מבחינתה לא היה הבדל בין תיק של ראש ממשלה לתיק רגיל. עם זאת, היא הודתה כי הופיעה בפני בית המשפט מספר פעמים לצורך קבלת צווים, ואף ציינה כי היו מקרים שבהם הגיעה מבלי למסור מידע מהותי.

העדויות והטענות שנשמעו בדיון מצטרפות לשורה של ביקורות שמעלים גורמי ההגנה בשנים האחרונות, שלפיהן החקירות נגד נתניהו לוו בשימוש באמצעים חריגים, תוך מתיחת גבולות החוק והליך פלילי שמעלה שאלות קשות על טוהר השיקולים ועל אופן הפעלת סמכויות האכיפה.

בבית המשפט המחוזי עלו טענות חמורות שלפיהן הפרקליטות והמשטרה הציגו חשדות שלא היו קיימים כדי לקבל צווי האזנה • עו”ד עמית חדד: בית המשפט הוטעה בחשדות שמעולם לא אושרו.