תופתעו: זה מה שהיועמ"שית חושבת על העתירה של 'יש עתיד'

בעוד חברי הכנסת של יש עתיד חוגגים על עצירת התקציבים למוסדות החינוך החרדים, מתברר כי הקרב האמיתי עוד לפניהם. בעוד כשבוע יצטרכו עורכי הדין שמייצגים את יאיר לפיד וחבריו להתייצב בפני בג"ץ ולהסביר את אוסף הטענות חסרות הבסיס ונעדרות ההיגיון שנכתבו בעתירה שהגישו לבג"ץ.

הערב אנו חושפים כי בבית המשפט יתייצבו נציגי היועמ"שית, שהפעם נמצאים דווקא בצד של החרדים. הם יטענו כי מדובר בעתירה כוללנית, חסרת בסיס עובדתי, רחבה בהיקפה וחסרת תקדים. בפרקליטות סבורים היו כי היה צריך לדחות את העתירה על הסף, אולם כעת לאחר צו הביניים של בג"ץ, החלו להיערך לקראת הקרב האמיתי באולם בית המשפט.

עמדת היועמ"שית בתגובה לעתירה של 'יש עתיד'

עו"ד נטע אורן, סגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ועו"ד יונתן סיטון, סגן במחלקת הבג"צים, הגישו אתמול (שלישי) תגובה חריפה לעתירת 'יש עתיד' לעצירת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים. בתגובת עורכי הדין מטעם היועמ"שית גלי בהרב מיארה, המייצגת את משרד האוצר ומשרד החינוך, פורטו פגמים מהותיים מרובים בעתירה, ונמתחה ביקורת נוקבת על אופן הגשתה ותוכנה.

"כוללנית וחסרת בסיס עובדתי"

הפרקליטות הבהירה כי "העותרים מבקשים לשלול מהחרדים את התקציבים מבלי שהובא בסיס עובדתי או משפטי קונקרטי המבסס טענה כוללנית זו".

העתירה של 'יש עתיד' נוגעת להעברה תקציבית כוללת של כ-1.09 מיליארד שקל עבור כלל סוגי מוסדות החינוך החרדיים, אך העותרים לא טרחו לפרט ביחס לרכיבי התקצוב השונים וביחס לסוגי המוסדות השונים, אלא הסתפקו ב"טענות כלליות וכוללניות".

בתגובת היועמ"שית צוין כי "העתירה מנוסחת באופן כוללני ביותר, תוך שהיא מתייחסת לכלל הפניות התקציביות כמקשה אחת, אף שפניות אלה כוללות רכיבים תקציביים שונים ונוגעות למוסדות במעמדות משפטיים שונים, אשר להם מאפייני תקצוב שונים וחלות עליהם חובות שונות".

הפרקליטות הוסיפה כי "בעתירה בה מבוקש סעד כה מרחיק לכת, מצופה היה כי העותרים יעמידו תשתית עובדתית מפורטת ומבוססת".

סעד חסר תקדים

הפרקליטות הדגישה כי "למעשה מבקשים העותרים, במסגרת צו ביניים, סעד שטרם ניתן באף אחת מהעתירות האחרות – עצירת תקציבים שוטפים לכלל מוסדות החינוך החרדיים". זאת, בעוד סוגיות הפיקוח והתקצוב של מוסדות החינוך החרדיים תלויות ועומדות בפני בית המשפט במספר עתירות אחרות, חלקן מזה כשנתיים.

מעשה עשוי ופגיעה בתלמידים

עיקר החומרה בתגובה נסב על העובדה כי רוב הכספים כבר הועברו. הפרקליטות פירטה כי "מרבית הכספים מיועדים לתקנות שכר עבור עובדי מוסדות החינוך, שכר ששולם זה מכבר לעובדים על ידי רשתות החינוך, ואשר למעשה מתוקצבים כעת כהשלמה". כמו כן, "חלק מהכספים הועבר זה מכבר לבעלויות ועל כן עסקינן במעשה עשוי".

בנוגע לכספים שטרם הועברו, הבהירה הפרקליטות כי "הם בעיקרם כספים המיועדים לניהול השוטף של מטה הרשתות ולהסעות תלמידים", וכי "עיכוב בהעברתם בימים הראשונים של שנת הכספים 2026 יוביל לפגיעה קשה ביכולתם של הבעלויות לתפקד, וממילא גם לפגיעה בתלמידים הרבים שלומדים בהם".

איחור קיצוני בהגשה

הפרקליטות ציינה כי "הגשת העתירה ביום 30.12.25 – חמישה ימים לאחר קבלת החלטת הוועדה ויום אחד בלבד לפני תום שנת הכספים – עולה כדי שיהוי". לדברי הפרקליטות, "מצופה היה כי העותרים יקדימו את פנייתם לבית המשפט במועד מוקדם יותר", במקום להגיש עתירה בהולה ברגע האחרון תוך בקשה ל"סעד בהול".

היעדר צירוף גורמים מושפעים

פגם נוסף שציינה הפרקליטות הוא העובדה שרשתות החינוך החרדיות כלל לא היו צד לעתירה, "לעתירה לא צורפו כמשיבות הבעלויות על מוסדות החינוך ורשתות החינוך החרדיות אשר העותרים מבקשים למנוע העברת כספים אליהם, אף שהסעדים עשויים להשפיע עליהם", נכתב בתגובת היועמ"שית.

הפרקליטות טענה עוד כי מאזן הנוחות מטה את הכף נגד מתן צו ביניים. "ישנו אינטרס ציבורי לטובת העברת התקציבים למוסדות חינוך בהם לומדים עשרות אלפי ילדים", נכתב בתגובה. לעומת זאת, "ככל שיימצא בהמשך כי נפל פגם משפטי, ניתן יהיה לקזז תשלומים ששולמו ביתר מתוך תקציבים עתידיים".

מדובר בהעברות שגרתיות

הפרקליטות הבהירה כי ההעברה התקציבית מהרזרבה בסוף שנת הכספים "אינה חריגה אלא נעשית מדי סוף שנה בהתאם לפרקטיקה המקובלת". העברה זו נדרשת עקב דיוק תקציבי, עדכון מספר תלמידים, העלאות שכר מינימום ופעימות שכר במהלך השנה – "ואין מדובר באירוע ייחודי לשנת הכספים 2025".

התגובה נתמכת בתצהירים של נביה אבו יוסף, מנהל תחום תקציב במשרד החינוך; הדר פוקס, רכזת חינוך באגף תקציבים במשרד האוצר; ויהונתן רזניק, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר.

לסיכום, הפרקליטות דורשת דחיית הבקשה לצו ביניים, תוך ציון כי "על סמך כלל האמור, אין מקום למתן צו ביניים, מקום בו מרבית הכספים הועברו זה מכבר".

למרות עמדתה הברורה והתקיפה של היועמ"שית כנגד עצירת התקציבים, וכנגד הוצאת צו הביניים, החליטה השופטת יעל וילנר לבדה להורות על עצירת התקציבים באופן זמני. על פי החלטתה, בעוד כשבוע יתקיים דיון בבג"ץ בהרכב של כמה שופטים שידון האם לקבל את העתירה או לדחותה.

בשונה ממה שהורגלנו בדיונים האחרונים בבג"ץ, בעתירה זו הממשלה לא צריכה ייצוג נפרד, היועמ"שית תומכת בעמדת המדינה, ותתייצב בפני בג"ץ על מנת לבלום את קבלת העתירה הקנטרנית של סיעת יש עתיד.