תגובות נרחבות להורדת הריבית: הקלה ללווים, רוח גבית לשווקים, ומחלוקת פוליטית

החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ב־0.25 נקודות אחוז התקבלה בהפתעה – אך עוררה גל תגובות מהיר ונרחב במשק ובזירה הציבורית. בשווקים הפיננסיים נרשמה תגובה חיובית מיידית: מדדי המניות זינקו, סקטורים רגישים לריבית התחזקו, ובקרב משקי הבית והעסקים נרשמה הקלה בציפיות לנטל המימון בחודשים הקרובים.

במגזר העסקי בירכו על המהלך וטענו כי הוא משדר אמון ביציבות המאקרו־כלכלית. גורמים בענפי התעשייה, המסחר והנדל”ן ציינו כי ההפחתה צפויה להקל על תזרים, להניע השקעות שנדחו ולהפחית לחץ על לווים קיימים – במיוחד בעלי משכנתאות ואשראי עסקי קצר־טווח.

במערכת הפוליטית נרשמו תגובות מיידיות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בירך על ההחלטה וטען כי היא משקפת “התנהלות נכונה ומקצועית” של הממשלה, שלדבריו תורמת לירידה בגירעון, לריסון האינפלציה ולהאצת הצמיחה. מנגד, גורמים באופוזיציה הזהירו מפני ייחוס פוליטי להחלטה מוניטרית עצמאית, והדגישו כי שיקולי הריבית נקבעים בראש ובראשונה על בסיס נתוני אינפלציה, מטבע ושוק העבודה.

גם בקרב כלכלנים נשמעו קולות שונים. חלקם ראו במהלך איתות ברור להמשך הקלה מוניטרית אם מגמת ההתמתנות במחירים תימשך, בעוד אחרים הזהירו מפני הפחתה מוקדמת מדי על רקע שוק עבודה שעדיין הדוק וסיכונים חיצוניים. עם זאת, הקונצנזוס הרחב היה כי עצם ההחלטה משדרת ביטחון ביכולת המשק לשמור על יציבות מחירים לצד תמיכה בצמיחה.