בית המשפט העליון קיים היום (רביעי) דיון בעתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לקדם את סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל. הדיון התמקד בשאלות עקרוניות הנוגעות ליחסי הכוחות בין הדרג הנבחר למערכת המשפט: האם לממשלה סמכות להחליט על סגירת גוף צבאי־תקשורתי הפועל מתוקף החלטות ממשלה, והאם בית המשפט מוסמך להתערב בהחלטה מדינית־מינהלית שכזו.
בראש ההרכב עמדה השופטת דפנה ברק־ארז, ולצידה השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר. העותרים, בהם ארגוני שמאל וגורמים מעולם התקשורת, טענו כי מדובר בפגיעה חמורה בחופש הביטוי וכי ההחלטה התקבלה משיקולים זרים. מנגד, המדינה הדגישה כי שאלת קיומה של תחנת שידור צבאית בדמוקרטיה נדונה לאורך שנים, וכי עצם קיומה של תחנה כזו אינו מובן מאליו ואינו מעוגן בחקיקה ראשית.
עו״ד בעז בן־צור, המייצג את עובדי התחנה, טען כי אין לראות בגלי צה״ל יחידה צבאית רגילה, מאחר שפעילותה נוגעת לשיח הציבורי ולתקשורת. מנגד, נציגי המדינה חזרו והבהירו כי ההחלטה מצויה בליבת סמכותה של הממשלה, האמונה על עיצוב מבנה צה״ל וזרועותיו.
במהלך הדיון נרשמה מהומה באולם, כאשר מספר נוכחים התפרצו בקריאות לעבר השופטים. השופטת ברק־ארז הורתה להוציאם והבהירה כי הדיון יימשך ללא הפרעות.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, עוררה תשומת לב מיוחדת. בהרב־מיארה הצטרפה לעמדת העותרים וטענה כי החלטת הממשלה לוקה בפגמים, וכי יש להקפיא את יישומה מחשש ל״נזק בלתי הפיך״. עמדה זו מצטרפת לשורת מקרים שבהם היועמ״שית מביעה הסתייגות מהחלטות הדרג המדיני, גם כאשר מדובר בסוגיות הנמצאות בליבת הסמכות של הממשלה הנבחרת.
רגע משמעותי בדיון נרשם כאשר השופט יחיאל כשר הציג מכתב ששלח שר התקשורת לשר הביטחון, ובו התייחס השר לקידום סגירת התחנה כחלק מ״מימוש סדר יום ימני־ליברלי״. השופט כשר תהה האם ניסוח זה עלול להיחשב שיקול פוליטי פסול, ונציג המדינה השיב כי שיקול פוליטי מוצהר עשוי לעורר קושי משפטי.
השופט אלכס שטיין הציג גישה שונה, וציין כי לשיטתו קיימת לממשלה סמכות עקרונית להחליט על סגירת התחנה, בדומה להחלטות אחרות הנוגעות למבנה הצבא, אם כי הבהיר כי עמדתו טרם התגבשה סופית.
בסיום הדיון הודיעה השופטת ברק־ארז כי ההרכב יבחן את הטענות לעומקן וימסור החלטה בהמשך. ההכרעה צפויה לשמש תקדים נוסף בשאלת גבולות ההתערבות המשפטית בהחלטות מדיניות של הממשלה הנבחרת, וביחסי הכוחות בין הרשויות.
