בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו מתכונן לנסיעתו הקרובה לארצות הברית, שם צפוי לעסוק בין היתר בסוגיית איראן וביחסים עם ממשל טראמפ, מתברר כי בירושלים מתקבלות החלטות מרחיקות לכת בנוגע לעתידה של יהודה ושומרון. הקבינט המדיני-ביטחוני אישר שורה של צעדים שמטרתם חיזוק האחיזה הישראלית בשטח, שינוי נהלים קיימים והסרת חסמים שנמשכו עשרות שנים.
במרכז ההחלטות עומדת רפורמה עמוקה בתחום המקרקעין: הסרת החיסיון מעל מרשמי הקרקעות ביו״ש, צעד שיאפשר שקיפות רחבה יותר וזיהוי בעלי קרקע לצורך רכישות חוקיות. בנוסף, בוטלו מגבלות שונות שחייבו עד כה שימוש בחברות רשומות ואישורים מיוחדים, מהלך שיקל משמעותית על יהודים המבקשים לרכוש קרקעות באזור.
צעד נוסף שנחשב לבעל משמעות לאומית ודתית רחבה הוא העברת סמכויות רישוי ובנייה באזורים רגישים – ובראשם היישוב היהודי בחברון, מערת המכפלה וקבר רחל – לגורמים ישראליים. המשמעות היא ניתוק התלות ברשויות פלסטיניות והסדרה ישירה של ענייני תכנון, בטיחות ופיתוח, מתוך ראייה של אחריות לאומית לאתרים הקדושים.
הקבינט אישר גם הרחבת סמכויות האכיפה נגד בנייה פלסטינית בלתי חוקית, לרבות אפשרות לפעול גם בשטחי A במקרים של פגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה. עד כה, פעילות כזו הוגבלה מאוד, וכעת מבקשים בדרג המדיני ליצור כלים רחבים יותר לשמירה על נכסי ההיסטוריה והזהות.
במערכת הביטחון תומכים ברוב המהלכים, אם כי הזהירו מפני רגישות מיוחדת בתקופת הרמדאן והשלכות בזירה הבין-לאומית. גם המנהל האזרחי התריע מפני צעדים חד-צדדיים באתרים רגישים, אך הדגיש כי חידוש מנגנוני הסדרת הקרקעות עשוי לתת מענה לבעיות מורכבות שנמשכות שנים.
