השיחות שנערכו ביום שישי בעומאן בין שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י לבין המשלחת האמריקנית – סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר והגנרל בראד קופר – הסתיימו ללא הסכמות וללא התקדמות בסוגיית הגרעין. מקורות דיפלומטיים המעורים במגעים אומרים כי העמדה האמריקנית הייתה לדון בכל ארבעת הנושאים: הגרעין, הטילים הבליסטיים, הסיוע לארגוני השליח והאלימות נגד המחאה באיראן.
איראן, מנגד, דרשה מתווה לצמצום עיצומים הכולל מחוות אמריקניות עוד לפני כל הסכמה. לפי המקורות, עראקצ'י נדרש להביא לסבב הבא הסכמה עקרונית לדון בכל הסוגיות, וכן להציג את עמדת טהרן ביחס לדרישות האמריקניות.
לצד זאת, הצהרות בכירי המשטר האיראני שלפיהן לא תתקבל כל פשרה בנושא העשרת האורניום נועדו, לפי אותם מקורות, בעיקר לצרכי פנים – כחלק מהוויכוח מול הזרם השמרני המתנגד לעצם קיום השיחות.
המחאה באיראן לא נעלמה – וצפויה להתחדש
למרות דעיכת ההפגנות, מקורות בתוך איראן מדווחים כי המחאה לא נפסקה לחלוטין. מדי פעם מתרחשות התפרצויות של הפגנות, הפלת סמלי משטר וכתובות מחאה בערים שונות. ההערכה היא שהמחאה תגבר שוב לאחר תום ימי האבל על הרוגי הפגנות 8–9 בינואר.
קבוצה של סוחרים מהשוק המרכזי קראה להשבתה מלאה של המסחר, במחאה על הרג אלפי מפגינים ועל המצב הכלכלי הקשה.
חמינאי נעדר מטקס מסורתי – לראשונה זה 37 שנה
המנהיג העליון עלי חמינאי לא השתתף השנה בפגישה השנתית עם מפקדי חיל האוויר – אירוע שמתקיים ברציפות מאז 1989. באופוזיציה האיראנית טוענים כי ההיעדרות נובעת מחשש מפני תקיפה אמריקנית ממוקדת נגד הנהגת איראן, וכי חמינאי כמעט ואינו יוצא מהבונקר שבו הוא שוהה.
הקדמת ביקור נתניהו בוושינגטון: לא בשל התקדמות במו"מ
המידע על קיפאון השיחות מעלה סימני שאלה לגבי הסיבה להקדמת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון. לפי המקורות הדיפלומטיים, האפשרות שמדובר בנסיעת חירום בעקבות התקדמות במו"מ אינה ריאלית.
ההערכה הסבירה יותר היא שמדובר בהמשך ישיר לפגישה הקודמת במאר־א־לאגו בדצמבר, שבה הציג נתניהו לטראמפ מידע עדכני על ניסיונות איראן לחדש את פרויקט הגרעין ואת ארסנל הטילים. אז, לפי גורמים מדיניים, המטרה הייתה לשכנע את טראמפ שיש לפעול נגד איראן באופן יסודי – החלשה משמעותית של המשטר, ואולי אף הפלתו.
בממשל טראמפ: הוויכוח נמשך – אך יד הניצים מתחזקת
גורמים מדיניים טוענים כי נתניהו הצליח לשכנע את טראמפ, וכי רוב בכירי הממשל כבר הסכימו עם העמדה הישראלית. המחאה הנרחבת באיראן בתחילת ינואר חיזקה מגמה זו.
הוויכוח הפנימי בממשל – בין צוות המו"מ של וויטקוף וקושנר לבין השרים רוביו והגסת' – עדיין קיים. אולם התבטאויות איראן והדרישות שהוגדרו בארה"ב כ"מקוממות" מחזקות את המחנה הנצי. לפי גורם אמריקני, אחד השרים אמר בדיון פנימי כי "המו"מ לא יביא לתוצאות טובות יותר מהסכם אובמה, ויש לפתור את הבעיה מהשורש – לסלק את משטר האייתולות".
התקיפה נדחית – לצורך בניית כוח והגנה על ישראל
לפי המקורות, דחיית התקיפה האמריקנית נועדה לאפשר מיצוי של בניית הכוח הצבאי במזרח התיכון, כולל הגנה על בסיסים אמריקניים ועל ישראל – יעד סביר לתגובה איראנית. גורם ביטחוני ישראלי העריך כי ייתכן שאיראן לא תגיב ישירות נגד ישראל, מחשש שהדבר יכניס את חיל האוויר הישראלי למערכה מלאה.
משלחת ישראלית מורחבת – כולל מפקד חיל האוויר הבא
לתיאום עם האמריקנים מצטרף גם תא"ל עומר טישלר, המיועד לפקד על חיל האוויר. לפי גורמים ביטחוניים, עצם צירופו מעיד על אופי הביקור – תיאום מבצעי והעברת מידע מודיעיני חדש על איראן, כולל הכנת תוכנית פעולה שתכלול גם את "היום שאחרי" התקיפה.
גם עזה על הפרק: שלב ב' של תכנית טראמפ
בנוסף, נתניהו צפוי לדון עם טראמפ ביישום שלב ב' של תכנית טראמפ בעזה, לאחר שחמאס מסרב להתפרק מנשקו. דיפלומט מהאזור אומר כי חמאס הסכים עקרונית למסירת נשק כבד, אך מתנגד לוותר על הנשק הקל ומבקש להישאר גוף מאורגן. נתניהו יבקש להגדיר דדליין – שלאחריו ישראל תוכל לחדש תקיפות.




















