בריטניה מגנה בחריפות את החלטת הקבינט להרחבת השליטה ביו"ש

משרד החוץ הבריטי (FCDO) פרסם אתמול (שני) גינוי חריף להחלטת קבינט הביטחון הישראלי להרחבת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון.

"בריטניה מגנה בחריפות את החלטת קבינט הביטחון הישראלי אתמול להרחבת השליטה הישראלית בגדה המערבית", נכתב בהודעת דובר משרד החוץ הבריטי.

לדברי הדובר, השינויים המשמעותיים המוצעים בסמכויות הקרקע, האכיפה והניהול ביהודה ושומרון "יפגעו במאמצים לקידום שלום ויציבות".

משרד החוץ הבריטי הדגיש כי "כל ניסיון חד-צדדי לשנות את ההרכב הגיאוגרפי או הדמוגרפי של פלסטין הוא בלתי מקובל לחלוטין ויהיה בניגוד למשפט הבינלאומי". בריטניה קראה לישראל "לבטל החלטות אלו באופן מיידי".

ההצהרה חזרה על העמדה הבריטית המסורתית לפיה "פתרון שתי המדינות נותר הדרך הישימה היחידה לשלום ארוך טווח, עם ישראל בטוחה ומאובטחת לצד פלסטין ריבונית וקיימת".

גורמים בבית הלבן תדרכו כתבים כי הנשיא כבר הביע את עמדתו המתנגדת לכל שינוי במצב הקיים בשטחי יהודה ושומרון

מוקדם יותר השבוע, אישר הקבינט המדיני-ביטחוני שורה של החלטות דרמטיות המשנות מן היסוד את המציאות המשפטית והאזרחית ביו"ש.

בנושא ניהול הקרקעות: עד היום, בניגוד לנהוג בתוך הקו הירוק, מרשמי המקרקעין ביו"ש היו חסויים – דבר שהקשה על רכישת קרקעות ואיפשר הונאות. כעת, הורה הקבינט על הסרת החיסיון ופרסום מרשמי המקרקעין, צעד שיגביר את השקיפות ויקל על גאולת קרקעות.

הקבינט ביטל את החוק הירדני האוסר על מכירת מקרקעין ליהודים. עד היום, יהודים נאלצו לרכוש קרקעות רק דרך חברות רשומות ובכפוף ל"היתר עסקה" מסורבל מהמנהל האזרחי. מעתה, בוטלה הדרישה להיתר עסקה ובוטל האיסור על מכירה לזרים, מה שיאפשר ליהודים לרכוש קרקע ביו"ש בדיוק כפי שהם רוכשים בתל אביב או בירושלים. לצד זאת, בוטלה הדרישה לרישיון עסקה מאת קמ"ט רישום מקרקעין, ובמקומה ייקבעו תנאי סף מקצועיים בלבד, מה שיוביל להסרת חסם משמעותי בשוק הנדל"ן המקומי.

לאחר שנים של גרירת רגליים מצד עיריית חברון הפלסטינית, הוחלט על העברת סמכויות רישוי הבנייה ביישוב היהודי, במערת המכפלה ובמקומות הקדושים הנוספים בעיר, מידי העירייה ישירות למוסדות התכנון של המנהל האזרחי. המשמעות היא שלא יהיה עוד צורך ב"משיכת סמכויות" נקודתית בכל פעם שרוצים להנגיש את המערה או לבנות בעיר ליהודים, והליכי התכנון יהפכו ליעילים ועצמאיים. במקביל, הוחלט על הענקת סמכויות מוניציפאליות מלאות למנהלת חברון, שתוכל מעתה לטפל באופן ישיר בצרכי המתיישבים ובמניעת מפגעים, ללא תלות במנגנונים הפלסטיניים שעד היום דרשו פרוצדורה מורכבת ומתסכלת.

גם מתחם קבר רחל זוכה לשדרוג אזרחי במסגרת ההחלטה; בשל מיקומו בתוך השטח המוניציפאלי של בית לחם, המתחם סבל מחוסר במתן שירותים בסיסיים. כעת אישר הקבינט הקמת מנהלת מוניציפאלית ייעודית למתחם קבר רחל, שתהיה אחראית על ניקיון, פינוי אשפה, גינון ותחזוקה שוטפת.

במקביל, המדינה מעלה הילוך במלחמה על שטחי המורשת והסביבה: הוחלט להרחיב את פעולות הפיקוח והאכיפה גם לשטחי A ו-B בכל הנוגע לעבירות מים, פגיעה באתרי ארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים המזהמים את האזור כולו.

החלטה אסטרטגית נוספת היא חידוש הוועדה לרכישת קרקעות. המנגנון, שחדל לפעול לפני כ-20 שנה, יחודש מעתה ויאפשר למדינת ישראל לבצע רכישה יזומה של קרקעות ביהודה ושומרון – צעד שנועד להבטיח את עתודות הקרקע להתיישבות לדורות קדימה.