דיון שהתקיים היום (רביעי) בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת על מיזוג הצעות חוק להנצחת אירועי ז׳ בתשרי תשפ״ד, הפך בתוך דקות לזירת עימות – לא סביב סעיפים משפטיים, אלא סביב מילה אחת: “טבח”.
במהלך הדיון ביקש נציג משרד ראש הממשלה, יואל אלבז, לגבש נוסח רשמי לשם החוק שלא יתבסס רק על המונח “טבח”, ואף הציע להסירו מהנוסח. לדבריו, ההיגיון מאחורי ההצעה הוא שהאירועים אינם מצטמצמים ל“טבח” בלבד, אלא כוללים רבדים נוספים של אסון, לחימה ומערכה ממושכת. אלבז אף השווה את הסוגיה למאורעות תרפ״ט, וציין כי גם שם לא נעשה שימוש במונח “טבח” בשם הרשמי.
הדברים עוררו תגובות חריפות מצד משפחות שכולות ונציגי אופוזיציה שנכחו במקום. חלקם טענו כי שינוי המינוח משדר ניסיון “להנדס תודעה” ולרכך את הזיכרון הציבורי של מה שאירע – רצח המוני, חטיפות ופשעים נוספים. מבחינתם, עצם הדיון על החלפת המילה נתפס כפגיעה בזיכרון הנרצחים וכמהלך שעלול לטשטש את חומרת האירועים.
גם בזירה הפוליטית הדיון הדליק את הרשתות. ח״כ יאיר גולן תקף בחריפות וכתב כי “אי אפשר למתג טבח כ’אירוע’”, והוסיף ביקורת פוליטית ישירה כלפי ראש הממשלה. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף לביקורת וטען כי מדובר במהלך שמוחק מציאות “שחקוקה בדם”.
לצד הסערה, הוועדה אישרה את מיזוג ההצעות לקראת קריאה ראשונה, אולם שאלת שם החוק הסופי נותרה פתוחה. לפי הנוסח המקורי שזכה לתמיכה רחבה של למעלה מ־80 חברי כנסת, הופיע צירוף הכולל “זיכרון הטבח והנצחת הגבורה” – אך כעת מסתמן כי הניסוח ימשיך לעמוד במרכז מחלוקת גם בהמשך הליך החקיקה.
