בית המשפט העליון קיבל את הערעור שהוגש בפרשת “עושק קשישים” ואישר לנהל תובענה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי, תוך אימוץ עיקר עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף.
מדובר בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שלוש חברות אשראי, בטענה לאחריותן הנטענת לנזקים שנגרמו לקשישים בעקבות פעילות חברות שיווק ישיר. לפי הטענות, חברות השיווק פנו לקשישים, ניצלו את מצבם ומכרו להם מוצרים שלא נדרשו או חייבו אותם בסכומים גבוהים, בעוד שחברות האשראי כיבדו את העסקאות. מאחר שחלק מחברות השיווק נסגרו ולא ניתן היה לתבוע אותן, הוגשה הבקשה נגד חברות האשראי.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בנימוק שההליך הייצוגי אינו מתאים בשל הצורך בבירורים פרטניים רבים, והפנה את הנפגעים להגיש תביעות אישיות. על החלטה זו הוגש ערעור לעליון.
בפסק הדין שניתן היום ציין העליון כי ניצול אוכלוסיות מוחלשות, ובהן קשישים, הוא תופעה חמורה בעלת חשיבות ציבורית מובהקת, וכי על בתי המשפט לעשות מאמצים לאפשר בירור תביעות מסוג זה במסגרת הכלים שהעניק המחוקק. בהתאם לכך, אישר העליון לנהל את התובענה כייצוגית ביחס לאחת מעילות התביעה, והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי להמשך בירור.
בנוגע לעילה העוסקת בחובת הגילוי של חברות האשראי על הסיכונים בהתקשרות עם חברות שיווק ישיר, החליט בית המשפט ברוב דעות לאשר את ניהול התביעה כייצוגית ולהחזיר את הדיון לגופה של התביעה במחוזי. לעומת זאת, ביחס לעילה העוסקת בהפרת חובות לפי חוק כרטיסי חיוב, נקבע ברוב דעות כי הדיון יוחזר לשלב המקדמי של בחינת אישור התובענה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, טענה בעמדתה כי תובענה ייצוגית היא הכלי הדיוני האפקטיבי ביותר עבור אוכלוסיית הקשישים, בשל קשיי הנגישות להליכים משפטיים ומורכבות התביעות האישיות. עמדה זו הוגשה באמצעות המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בשיתוף גורמים ממשלתיים נוספים.
בסיום פסק הדין בירך בית המשפט העליון על יוזמות חקיקה וצעדים ממשלתיים למאבק בתופעת עושק הקשישים, והדגיש את חשיבות האכיפה האזרחית המשלימה באמצעות תובענות ייצוגיות כחלק מהמאבק הכולל בתופעה.
