בנק ישראל הודיע היום כי הריבית תישאר ברמה של 4%, ובכך עצר רצף של שתי הפחתות קודמות. ההחלטה התקבלה למרות נתוני אינפלציה מתונים, על רקע הערכה כי התנאים הכלכליים עדיין מלווים בסיכונים חיצוניים ופנימיים.
מדד חודש ינואר ירד ב־0.3%, והאינפלציה השנתית התייצבה על 1.8% – בתוך היעד הרשמי. עם זאת, בבנק הדגישו כי סביבת המחירים אינה השיקול היחיד, וכי קיימים גורמי אי־ודאות משמעותיים, בהם המצב הפוליטי והשלכות אפשריות של מתיחות ביטחונית על שער החליפין ועל רמת המחירים בחודשים הקרובים.
בין הגורמים שנלקחו בחשבון: האפשרות לעיכובים באישור תקציב המדינה והשלכות של תרחיש תקציב המשכי, לצד חשש מהתייקרויות עונתיות לקראת חג הפסח ומהשפעות חיצוניות על שוק המט"ח.
בשווקים מעריכים כי הדיון הבא, הצפוי בסוף מרץ, עשוי להיות נקודת הכרעה. אם תירשם יציבות פוליטית ואישור תקציב בזמן, ייתכן חידוש מגמת ההפחתות. מנגד, המשך אי־ודאות עשוי להביא להארכת ההמתנה. תחזיות בשוק ההון מצביעות על אפשרות לירידה מצטברת של עד אחוז אחד בריבית במהלך 2026, בכפוף להתייצבות המשק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בביקורת: "החלטה שגויה, שאינה נתמכת בנתוני המאקרו של הכלכלה הישראלית. השקל חזק, האינפלציה נחלשת ואנחנו עמוק בתוך טווח היעד. האתגר המרכזי כיום הוא אתגר הצמיחה והצורך הוא להקל על אזרחי ישראל, על משקי הבית, על נוטלי המשכנתאות ועל העסקים הקטנים והבינוניים. האשראי חונק את המשק ומעכב התאוששות.
"זה הזמן לצאת לצמיחה ולתת בוסט משמעותי לפעילות הכלכלית. אין כיום סכנה אינפלציונית שמצדיקה מדיניות מוניטרית מצמצמת ברמה הזו. אני קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית. זה מה שנכון למשק, זה מה שנכון לכלכלה, וזה מה שנכון לאזרחי מדינת ישראל ולמאבק ביוקר המחיה".
התאחדות יועצי המשכנתאות: "נטל המשכנתאות הופך למשימה בלתי אפשרית עבור המשפחות בישראל"
מטעם התאחדות יועצי המשכנתאות נמסר: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה משקפת את מערכת השיקולים המוניטריים ותמונת המקרו של הכלכלה הישראלית. תנאי השוק כיום מצביעים בבירור על בשלות להפחתת ריבית מיידית, כאשר קצב האינפלציה השנתי שצנח ל-1.8%, והירידה לטווח היעד של בנק ישראל, מהווים הוכחה לכך שצעדי ההידוק המוניטרי השיג את מטרתו, אנו מבינים את הזהירות המתבקשת לאור המציאות הביטחונית, אך דווקא במצב של אי-ודאות, הציבור זקוק לבשורה של הקלה וודאות כלכלית.
"שילוב של המשך סביבת ריבית גבוהה יחד עם ההגבלות הצפויות על יחס ההחזר בהלוואות לכל מטרה, עלול להוביל לעלייה בצורך של הציבור בפתרונות מימון נוחים. קיים חשש ממשי כי הלווים, שמתקשים למצוא פתרונות בתוך המערכת הבנקאית, יפנו למקורות מימון יקרים יותר, דבר שעלול להכביד עוד יותר על מצבן הכלכלי של אותן משפחות. בנק ישראל מתנהל בזהירות, אך כשמדד המחירים נמצא בשפל שלא נראה מאז תקופת הקורונה, הפחתת ריבית בעת הזו בעלת השפעה משמעותית על משקי הבית".
החלטה קפלניסטית נגד המזרחים.