דוח מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי JPPI מצביע על התגברות חדה של ביטויים אנטישמיים בסין בשנים האחרונות, תופעה חריגה במדינה שבעבר נחשבה לכמעט נטולת אנטישמיות. לפי הממצאים, לא מדובר בשיח שוליים בלבד, אלא בתופעה שמקבלת ביטוי ולעיתים אף לגיטימציה בזירות מרכזיות כמו התקשורת, האקדמיה והרשתות החברתיות.
הדוח, שחיבר ד"ר שלום סלומון ואלד, עמית בכיר במכון, מבוסס על ניתוח מקיף של פרסומים בתקשורת הסינית, פעילות ברשתות, התבטאויות של משפיענים ואנשי אקדמיה וכן בחינה של ההקשר הגיאו־פוליטי שבו מתפתחת התופעה.
אחת הזירות המרכזיות שמזהה המחקר היא האקדמיה הסינית, שם מרצים ואנשי רוח מביעים עמדות אנטי־ישראליות חריפות ולעיתים גם אנטישמיות מובהקת, תוך שימוש במושגים של קולוניאליזם ואימפריאליזם מערבי. בשנת 2024 אף נסגרה השלוחה הסינית הראשונה בישראל, לאחר שלוש שנות פעילות בלבד. הסיבות הרשמיות הוגדרו כפרקטיות, אך עצם הסגירה נתפסה כבעלת משמעות ציבורית רחבה יותר.
במקביל, הרשתות החברתיות בסין משמשות כר נרחב להפצת תעמולה אנטישמית. לפי הדוח, משפיענים בעלי מיליוני עוקבים מפרסמים תכנים אנטי־יהודיים בוטים, לעיתים תוך ציטוט ישיר של מקורות נאציים קלאסיים, ללא סנקציות משמעותיות מצד הרשויות. בין הדוגמאות המובאות במחקר בלוגר פופולרי בעל עשרות מיליוני עוקבים שציטט את "מיין קאמפף" ואת "הפרוטוקולים של זקני ציון", ואף פרסם תכנים סטריאוטיפיים נגד יהודים. משפיען אחר אף טען לאחר מתקפת 7 באוקטובר כי חמאס "נהג ביד רכה מדי".
המחקר מצביע על תופעה ייחודית במיוחד: אנטישמיות המתפתחת כמעט ללא נוכחות יהודית מקומית וללא היסטוריה של רדיפות. עד השנים האחרונות נהגה סין להתגאות בכך שהיא אחת התרבויות העתיקות היחידות שלא פיתחו אנטישמיות מסורתית, אולם החל משנת 2021 וביתר שאת לאחר מתקפת חמאס והמלחמה בעזה ניכרת עלייה חדה בנרטיבים עוינים.
הדוח מציג גם שינויים במרחב התרבותי וההיסטורי. בין היתר צוין כי בשנת 2024 בוטל בבייג'ין מחזמר על הפליטים היהודים בשנגחאי, בניגוד לנרטיב החיובי שהיה מקובל בעבר, ובערים אחרות הוסרו סמלי זיכרון יהודיים ואתרים היסטוריים נסגרו.
אחת המסקנות המרכזיות של המחקר היא טשטוש מכוון בין ישראל, יהודים ויהדות בשיח הסיני. ביקורת על מדיניות ישראל מתורגמת לעיתים קרובות לדימויים סטריאוטיפיים וקונספירציות מוכרות מן המערב, כולל האשמות בשליטה כלכלית עולמית והשוואות לנאצים.
המחקר מדגיש כי התופעה אינה נובעת רק מבורות, אלא גם מהקשר גיאו־פוליטי רחב יותר הכולל החרפת היריבות בין סין לארצות הברית, התקרבות סין לעולם הערבי ולמדינות מוסלמיות כולל איראן, אימוץ נרטיבים אנטי־מערביים וחיפוש אשמים לבעיות פנימיות.
לפי הדוח, המשך התבססות התופעה עלול להשפיע על דור העתיד של מקבלי ההחלטות בסין ולפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל בזירה האסיאתית.
נשיא המכון, פרופ' ידידיה שטרן, הזהיר כי מדובר בהתפתחות בעלת השלכות רחבות. “כאשר אומה בעלת אוכלוסייה עצומה ואחת האדריכליות הגדולות של סביבת המידע העולמית מאשרת או מלבה רעיונות אנטישמיים, ההשפעה חורגת בהרבה מגבולותיה”, אמר. לדבריו, ישראל נדרשת להמשיך לשמור על יחסיה האסטרטגיים עם ארצות הברית לצד שמירה על ערוצי קשר עם סין, וכן לפעול יחד עם קהילות יהודיות וממשלות ידידותיות למאבק בתופעה.
מחבר הדוח מדגיש כי המאבק באנטישמיות בסין אינו אבוד מראש, אך מחייב פעולה מתמשכת וסבלנית. בין ההמלצות שהוצגו: שמירה על קשרים דיפלומטיים תוך הצבת גבולות ברורים מול ביטויי אנטישמיות, ניטור מקצועי של השיח הסיני באמצעות מומחים לשפה ולתרבות, וחיזוק שיתופי פעולה אקדמיים ותרבותיים ככל שניתן.





















סין תיקבר בבור ימח שמם