המחאה של חברי האופוזיציה לא המתינה לעלייתו של ראש הממשלה לדוכן, כבר בעת שיו"ר הכנסת פתח בדברי הברכה, החלו חברי כנסת רבים לעזוב את המליאה. המראה של החכי"ם העוזבים בצד עמד בניגוד חריף לחגיגיות ששידרו ספסלי הקואליציה.
הסיבה שהובילה להחלטת החרם מצד סיעות האופוזיציה הייתה החלטתו של יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, שלא להזמין לישיבה את השופט יצחק עמית. בסיעת "יש עתיד" הגדירו את המהלך כ"החלטה מבזה" המנוגדת לכל נוהל מקובל, המדירה את מי שהיה אמור להיות נשיא בית המשפט העליון. בשל כך, הוחלט על יציאה מרוכזת מהמליאה בעת נאום יו"ר הכנסת וראש הממשלה, כדי לא להיות שותפים למה שהגדירו כ"החרמה".
אחד המראות המעניינים ביותר היום היה מיקומו של ח"כ בני גנץ וסיעת כחול לבן. בעוד רוב חברי האופוזיציה נטשו את המליאה, גנץ בחר להישאר – ונצפה יושב בין שורותיהם של החברי כנסת לשעבר שהוזמנו לכבד את המעמד, ולמלאות את מקומות האופוזיציה.
הנוכחות הזו מעוררת גל של שמועות במסדרונות הכנסת בנוגע לכוונותיו העתידיות. עם זאת, גורמים פוליטיים הבהירו כי המהלך מאותת על ההווה ולא על העתיד: גנץ ביקש להבהיר שהוא "לא נמצא בשום מחנה" – לא מצטרף לחרם של יאיר לפיד אך גם לא מזוהה עם הקואליציה.
למרות הנטישה המוקדמת, חברי האופוזיציה הקפידו לחזור למקומותיהם בדיוק לרגע שבו עלה נרנדרה מודי לדוכן. המטרה הייתה לכבד את הברית האסטרטגית ולהביע הערכה למנהיג שהתייצב לצד ישראל.
מודי מצדו לא אכזב את הקהל המלא. הוא שיבח את ישראל כ"מעצמת חדשנות" והגדיר את היכולות החקלאיות של המדינה במדבר כ"נס מעורר השראה". את נאומו חתם במחווה מרגשת כאשר קרא בעברית: "עם ישראל חי!", קריאה שזכתה לתשואות מכל חלקי הבית.
בעוד מודי דיבר על "הסכם סחר חופשי שאפתני" שיפתח פוטנציאל עצום לשתי המדינות, הכותרות בישראל עסקו בתמרוני היציאה והחזרה של חברי הכנסת ובמיקומי הישיבה המפתיעים. בסופו של יום, הממלכתיות נשמרה בקושי רב, כאשר החיבור להודו גבר על המחלוקות הפנימיות רק ברגעים שבהם האורח הזר תפס את מרכז הבמה.
