המבצע הדרמטי לשחרורה של הצעירה הישראלית הגיע לסיומו המוצלח בימים האחרונים, כאשר היא נחתה בישראל לאחר ימים מותחי עצבים תחת איום משפטי טורקי. הצעירה, חיילת משוחררת המחזיקה באזרחות כפולה, הגיעה לטורקיה לביקור משפחתי תמים אצל הוריה, אך מצאה את עצמה בליבו של סיוט דיפלומטי ומשפטי לאחר שארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים חשפו את פרטיה האישיים ברשתות החברתיות.
התנהלות הרשויות בטורקיה במקרה זה חושפת מערכת משפט הפועלת באופן חד-צדדי ומאפשרת לקמפיינים של הסתה להכתיב הליכים פליליים מופרכים. לשכת התובע הציבורי באיסטנבול פתחה נגד הצעירה תיק חקירה בחשד לעבירות חמורות של "רצח עם ופשעים נגד האנושות" וכן בגין שירותה בצה"ל, המוגדר בטורקיה כ"שירות בצבא זר". האשמות אלו, המשמשות ככלי ניגוח פוליטי בוטה, מדגישות כיצד בטורקיה של ימינו, עברה הצבאי של אזרחית ישראלית הופך לעילה לרדיפה משפטית.
במהלך המעצר, שהחל לפני כשבוע וחצי, שהתה הצעירה במעצר בית תחת אבטחה כבדה, בעוד שמשרד החוץ הישראלי פועל בערוצים חשאיים כדי למנוע את הסלמת המצב. בהיעדר ייצוג רשמי ישראלי בטורקיה, נאלץ שר החוץ גדעון סער לגייס את הממשל האמריקני, שהפעיל לחץ כבד על אנקרה להביא לשחרורה המיידי. המבצע החילוץ נוהל "מתחת לרדאר" והסתיים בהטסתה של הצעירה דרך מדינה שלישית תחת מעטפת אבטחה ישראלית הדוקה.
המקרה המקומם מעלה סימני שאלה קשים לגבי ביטחונם של כ-50 אלף חיילי מילואים ואזרחים ישראלים בעלי אזרחות כפולה, שעלולים למצוא עצמם מטרה למערכת משפט עוינת במדינות זרות. בעוד טורקיה מאפשרת לארגונים קיצוניים להכתיב את סדר היום המשפטי נגד ישראלים, מתברר פעם נוספת כי ה"צדק" באנקרה מוטה פוליטית ומשמש ככלי להפעלת לחץ במאבק הבינלאומי נגד ישראל מאז תחילת המלחמה.
מעבר לפרשת החיילת המשוחררת, הדיווחים מזכירים גם את מקרה המעצר של אביבית אמבר, אזרחית ישראלית נוספת שנכלאה בטורקיה לאחר שהואשמה ב"העלבת הנשיא ארדואן ודגל המדינה" בכיכר תקסים. רצף המעצרים הללו מלמד על דפוס פעולה של שלטונות טורקיה, המחפשים אמתלות משפטיות לעצור ישראלים, דבר המחייב משנה זהירות בקרב הציבור הישראלי המבקר במדינה זו.




















