העימות בין ישראל לאיראן קיבל בימים האחרונים ממד כלכלי עולמי, לאחר שפעולות איראניות הובילו לשיבוש חמור בתנועת הספנות במצר הורמוז – אחד מנתיבי האנרגיה המרכזיים בעולם. דרך המצר, שבנקודה הצרה ביותר שלו רוחבו כ‑34 קילומטרים בלבד, עוברת בשגרה כחמישית מאספקת הנפט העולמית. אם ערב המלחמה עברו בו עשרות מכליות מדי יום, הרי שבימים האחרונים המספר צנח כמעט לאפס.
במשך שנים איימה טהרן כי תגיב לתקיפה נגדה באמצעות סגירת המצר – איום שכונה לא פעם “נשק יום הדין” של המשטר. הפעם נראה כי האיום התממש בפועל. לפי דיווחים בינלאומיים, ההנהגה האיראנית החליטה להסלים את העימות באמצעות פגיעה במתקני אנרגיה ובנתיבי השיט במפרץ, צעד שנועד לגרום נזק כלכלי רחב ולהפעיל לחץ על המערב.
המתקפות לא הסתכמו באיום על הספנות. מתקני גז בקטאר נפגעו מתקיפות כטב״מים, מה שהוביל לעצירה מלאה של ייצור הגז הטבעי הנוזלי במדינה – יצואנית מרכזית בשוק העולמי. בסעודיה נפגע בית הזיקוק הגדול בראס תנורה, באיחוד האמירויות פרצה שריפה באזור אחסון הנפט בפוג׳יירה ובעומאן דווח על פגיעה במכל דלק בנמל דוקם. במקביל, מאות כלי שיט נאלצו לעגון במימי המפרץ ללא יכולת לצאת, לאחר שחברות הביטוח הימי הפסיקו לבטח הפלגות באזור או העלו את הפרמיות לרמה שהופכת את ההפלגה ללא כדאית.
השוק העולמי כבר מגיב במהירות. מחיר הנפט מסוג ברנט זינק ביותר מעשרה אחוזים מאז תחילת הלחימה, ומחיר הגז באירופה עלה בעשרות אחוזים בתוך ימים ספורים. כלכלנים מזהירים כי אם השיבושים יימשכו, בתוך שבועות ספורים עשוי להיווצר מחסור פיזי באנרגיה, תרחיש שעלול להוביל לעלייה חדה נוספת במחירי הנפט ואף לשבור את רף מאה הדולרים לחבית.
לעלייה כזו תהיה השפעה ישירה על הצרכנים ברחבי העולם – ובעיקר בארצות הברית. אנרגיה היא מרכיב מרכזי כמעט בכל פעילות כלכלית, ולכן עלייה במחיריה מתגלגלת במהירות למחירי מוצרים ושירותים. במצב כזה, הלחץ הציבורי בארה״ב עשוי לגדול במהירות – במיוחד כשבחירות האמצע מתקרבות.
בתוך כך, הממשל האמריקני פועל לנסות ולייצב את המצב. הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי הורה למנגנונים ממשלתיים לספק ערבויות ביטוח לספינות שיחצו את המפרץ, ואף רמז כי הצי האמריקני עשוי להתחיל ללוות מכליות אנרגיה במצר הורמוז כדי להבטיח את המשך זרימת הנפט והגז לעולם.
עם זאת, מומחים מזהירים כי האיום אינו רק צבאי אלא גם כלכלי. איראן אינה חייבת לשלוט פיזית במצר כדי לשתק את התנועה בו – די ביצירת איום אמין באמצעות טילים, כטב״מים והתקפות על מכליות כדי לגרום לחברות הספנות והביטוח לעצור את הפעילות. במצב כזה, נתיב האנרגיה החשוב בעולם עלול להישאר חסום גם ללא נוכחות ימית משמעותית.
המשבר כבר משנה את המאזן הגיאופוליטי. מדינות רבות באסיה, התלויות בנפט מהמפרץ, עשויות להיפגע במיוחד. במקביל, רוסיה עשויה ליהנות מעליית המחירים ומהאפשרות לחזור ולספק אנרגיה לשווקים שנמצאים במצוקה. גם באירופה מבינים כי אם המשבר יתמשך, ייתכן שיידרשו צעדים חריגים כדי להבטיח אספקת אנרגיה.
כך או כך, עצם השיבוש בתנועת הספנות במצר הורמוז כבר שינה הנחת יסוד מרכזית בשוק האנרגיה העולמי: הנתיב שהיה עד כה איום תיאורטי בלבד הפך לזירה פעילה של מלחמה. בעולם שבו הביקוש לאנרגיה רק הולך וגדל, כל ניסיון לפגוע בצינור החמצן הזה של הכלכלה העולמית עלול להוביל לתגובת שרשרת רחבה – כלכלית, פוליטית ואסטרטגית.
