קולות ביקורת חריגים נשמעים בימים האחרונים מתוך הקהילה השיעית בלבנון – בסיס התמיכה המרכזי של חיזבאללה – בעקבות כניסת הארגון למערכה נגד ישראל לצד איראן.
לפי דיווח בעיתון "וושינגטון פוסט", תושבים בדרום לבנון ובביירות מביעים תסכול הולך וגובר מהמחיר הכבד של הלחימה: פינוי המוני, הרס נרחב ותחושת חוסר ודאות מתמשכת. רבים מהם שואלים מה התועלת במהלך – והאם הוא משרת את האינטרס הלבנוני.
הביקורת אינה מגיעה רק מהשוליים, אלא גם מקרב מי שנחשבו לאורך השנים לתומכי הארגון. חלקם מצביעים על כך שהקהילה השיעית מוצאת את עצמה שוב בחזית העימותים – מבלי שהייתה לה השפעה על קבלת ההחלטות.
במקביל, מומחים מציינים כי חיזבאללה ניצב כעת בפני אתגר כפול: לחץ צבאי חיצוני לצד שחיקה פנימית בלגיטימציה. התמיכה הציבורית, שהייתה בעבר יציבה יחסית, מתחילה להיסדק על רקע המחיר האזרחי הכבד.
גורם נוסף שמשפיע על המצב הוא ההנהגה הנוכחית של הארגון. לפי הדיווחים, המזכ"ל החדש נעים קאסם מתקשה לשחזר את רמת האמון והכריזמה שהייתה לקודמו חסן נסראללה – דבר שמחליש את יכולתו לאחד את הבסיס השיעי סביב המשך הלחימה.
לצד זאת, חשוב לציין כי חיזבאללה עדיין נהנה מתמיכה מסוימת, בין היתר בזכות מערכות הסיוע הכלכלי והחברתי שהוא מפעיל. עם זאת, נראה כי גם בקרב תומכיו קיימת כעת תחושת עייפות ומיצוי, לצד סימני שאלה לגבי הדרך.
התמונה המצטיירת היא של קהילה שנמצאת בין נאמנות לארגון לבין המחיר הכבד של המלחמה – מציאות שמעמידה את חיזבאללה בפני מבחן פנימי לא פחות מאשר חיצוני.
