העולם עצר את נשימתו לקראת פקיעת האולטימטום של 48 השעות שהציב הנשיא טראמפ לאיראן. אך במקום דיווחים דרמטיים על השמדות תחנות כוח, שיגר הנשיא הודעה דרמטית: "החלטתי לתת לאיראנים עוד חמשה ימים. ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף מנהלים שיחות טובות מאוד עם דמות בכירה בטהרן על הסכם של 15 נקודות לסיום המלחמה".
למרות האופטימיות של הנשיא האמריקני, המציאות בשטח מורכבת בהרבה. בעוד טראמפ מדבר על דרישה ל"פירוק גרעיני מוחלט" ופתיחה קבועה של מצר הורמוז, משרד החוץ האיראני פרסם הודעת הכחשה גורפת.
בטהרן טוענים כי לא מתקיים כל דיאלוג, ישיר או עקיף, וכי דבריו של טראמפ הם "לוחמה פסיכולוגית" שנועדה להסוות נסיגה מהאיומים הקודמים שלו.
מומחים לביטחון ולכלכלה בארץ ובעולם מנסים לפענח את המהלך המפתיע:
התרחיש הכלכלי : פרשנים כלכליים מצביעים על כך שעצם ההודעה על דחיית התקיפה הורידה מיידית את מחירי הנפט. טראמפ, שחרד מהאינפלציה ומהשפעת המלחמה על הכיס האמריקני, עשוי להשתמש ב"מו"מ" ככלי להרגעת השווקים הפיננסיים.
התרחיש המבצעי : פרשנים צבאיים מעריכים כי ייתכן וצבא ארה"ב וישראל זקוקים לימים הללו כדי להשלים פריסת כוחות הגנה אווירית וצבירת מיירטים. דחיית התקיפה מאפשרת למערכות ה"חץ" וה"פטריוט" התארגנות מחדש לקראת תגובה איראנית אפשרית.
התרחיש המדיני: טראמפ רוצה להיראות כמי שמיצה את כל האופציות הדיפלומטיות. אם בעוד 5 ימים לא תהיה התקדמות, הוא יוכל לטעון בפני העולם כי לא נותרה לו ברירה אלא להפעיל כוח צבאי הרסני.
חשוב להדגיש כי ה"הפסקה" של טראמפ נוגעת אך ורק לתשתיות אזרחיות. בשטח, התיאום עם ישראל נראה הדוק מתמיד. בזמן שטראמפ דיבר על שלום, חיל האוויר הישראלי השמיד בטהרן את מפקדת הביטחון המרכזית של משמרות המהפכה. המשמעות ברורה: המרדף אחרי יעדים צבאיים ומנגנוני הטרור של המשטר לא נעצר, גם בזמן ש"עסקת המאה" נמצאת על השולחן.
לסיכום: נכון לשעה זו, אין אישור רשמי מצד איראן על קיום מו"מ, ורמת החשדנות בקהילת המודיעין גבוהה מאוד. חמשת הימים הקרובים יכריעו האם אנחנו בדרך להסדר אזורי חדש, או להתנגשות צבאית חסרת תקדים שתשנה את פני המזרח התיכון.
