בג"ץ מורה למדינה להגיב מיידית לדרישה לפתיחת הכותל המערבי | פרסום ראשון

בג"ץ מורה למדינה להגיב עד לשעה 12:00 בצהריים מה עמדתה בנוגע לקיום תפילות בכותל המערבי, בין היתר במרחבים המוגנים בו. השופטת רות רונן מבהירה בחלטתה כי ייתכן והדיון בעתירה שהוגשה הלילה יתקיים כבר היום.

מוקדם יותר הלילה (מוצ"ש) הגיש ארגון "אמת ליעקב בישראל" עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, באמצעות עו"ד נתן רוזנבלט, בדרישה לאפשר קיום תפילות רחבות היקף ברחבת הכותל המערבי – גם בתקופת הלחימה.

העתירה מופנית נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, בטענה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד – ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם.

"הגבלות חריפות דווקא במקום הקדוש ביותר"

לטענת העותרים, המדינה מטילה מגבלות משמעותיות על קיום תפילות המוניות בכותל – לרבות במרחבים ממוגנים כגון הרחבה המקורה ומנהרות הכותל – בעוד שבמקביל מתאפשרות התקהלויות אחרות, ובהן הפגנות.

בעתירה נטען כי מדובר באפליה ברורה: תחבורה ציבורית ופרטית ממשיכה לפעול, הפגנות מתקיימות והתקהלויות מאושרות – ואילו תפילה, דווקא במקום מוסדר ומוגן, מוגבלת באופן ניכר.

לדברי העותרים, מצב זה "פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק".

תפילה בזמן מלחמה: צורך רוחני ולאומי

העותרים מדגישים כי דווקא בעת מלחמה, כאשר אזרחים רבים – ובהם משפחות לוחמים – מבקשים לשאת תפילה לשלום ולסיום הלחימה, יש לאפשר ואף לעודד קיום תפילות ציבוריות.

במוקד העתירה ניצב גם מעמד ברכת כהנים בימי הרגלים – אירוע מסורתי רחב היקף, בעל משמעות רוחנית ולאומית עמוקה.

"אפשר לקיים תפילות בצורה בטוחה"

לטענת העותרים, אין מניעה ביטחונית ממשית לקיום תפילות רחבות, שכן במקום קיימים מתחמים ממוגנים מתקדמים, ובהם אולמות מקורים ומנהרות הכותל, המסוגלים להכיל קהל רב בתנאים בטיחותיים.

עוד נטען כי ניתן ליישם פתרונות מידתיים כגון ויסות קהל, חלוקה למתחמים ופיקוח – מבלי לפגוע בזכויות היסוד של הציבור.

הסתמכות על פסיקה עדכנית

העתירה נסמכת על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, הקובעת כי גם בעת חירום יש לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות יסוד, וכי אין לקבל החלטות הפוגעות בהן באופן בלתי מידתי.

לטענת העותרים, אם חופש המחאה תחת כיפת השמים זוכה להגנה גם בתקופות רגישות – קל וחומר שיש להבטיח את חופש הפולחן, ובפרט במתחמים ממוגנים.

הסעדים המבוקשים:

במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט להורות למדינה:
• לאפשר תפילות ברחבת הכותל בכל שעות היממה
• לפתוח את כלל המרחבים הממוגנים, לרבות מנהרות הכותל
• לאפשר קיום רחב של מעמד ברכת כהנים במתחמים המקורים
• להימנע מהטלת מגבלות שאינן מבוססות על צורך ביטחוני קונקרטי
• להבטיח שוויון בין תפילות לבין הפגנות והתקהלויות אחרות

בנוסף, הוגשה בקשה לצו ביניים דחוף, במטרה לאפשר את קיום התפילות כבר בימים הקרובים – עוד בטרם הכרעה בעתירה.

"תפקידה של המדינה – גם לאפשר"

בסיום העתירה נכתב כי "בעת קשה זו, כאשר עם שלם מבקש לשאת תפילה לשלום – אין זה סביר כי דווקא שערי המקום המרכזי לתפילה יוגבלו".

העותרים מדגישים כי תפקידה של המדינה אינו רק להגן על ביטחון אזרחיה – אלא גם לאפשר את מימוש זכויותיהם, ובכלל זה חופש הפולחן, באופן שוויוני ומידתי.

העתירה המלאה שהוגשה לבג"ץ: