טענות קשות על פיקוד העורף: אינו משתף פעולה, כלל לא בחן אפשרויות

בית המשפט העליון קיים הבוקר (שישי) דיון עקרוני באיזון שבין ביטחון המתפללים ובין זכויות היסוד לחופש הדת והפולחן, בפרט בכל הנוגע לגיבוש מדיניות סדורה, שוויונית ומבוססת על ידי הגורמים המוסמכים במבט צופה פני עתיד.

לפני הדיון הבוקר (שישי), הוציא בג"ץ צו על-תנאי המורה למדינה לבוא וליתן טעם מדוע לא תיקבע על-ידם מדיניות התגוננות הנוגעת למקומות הקדושים, המאזנת בין צרכי הביטחון ובין מימוש הזכות לחופש הדת והפולחן.

בפתח הדיון הבהיר הנשיא יצחק עמית את חשיבות הדיון בנושא, כיוון שמצב חירום בעורף, שעלול לגרום לסגירת מקומות קדושים ולהטיל הגבלות על הפגנות ומחאות, עשוי לחזור שוב בעוד תקופה קצרה או בעוד שנה שנתיים.

עו"ד אבי מיליקובסקי, המייצג את המדינה מטעם מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, פתח את דבריו בהתנצלות על כך שהמדינה לא הגישה תגובה עניינית לנושאי העתירות בנושא סגירת הכותל והטלת הגבלות על הפגנות.

בתגובת הפרקליטות שהוגשה אתמול לבג"ץ באיחור, כמה שעות לאחר המועד שקבע בית המשפט, ביקשה הפרקליטות למחוק כליל את העתירה לקביעת מדיניות לפתיחת הכותל בעת מלחמה. הפרקליטות נימקה את הבקשה בכך שמדיניות פיקוד העורף השתנתה וכעת אין הגבלות על הכניסה לכותל המערבי. בנוגע לעתירה על ההפגנות, ביקשה הפרקליטות לדחות את הדיון במספר ימים, זאת לנוכח המגבלות שעדיין קיימות באזור הצפון.

למרות בקשת הפרקליטות, בית המשפט סירב לדחות את הדיון או למחוק את העתירה על פתיחת הכותל, וקבע כי הדיון יתקיים במועד.

נציג הפרקליטות טען בדיון כי בקביעת המדיניות של פיקוד העורף, לא ניתן מקום מספק לשקילת הזכויות של קיום חופש הפולחן, וכן לא ניתן משקל מספק לזכות ההפגנה.

הוא הוסיף כי היועמ"שית לא הספיקה לקיים דיון בנושא עם גורמי המקצוע, ולכן הם מבקשים ארכה על מנת לגבש עמדה עקרונית בנושא. השופט עמית אמר שיעניק להם זמן לגיבוש עמדה.

עורך הדין מתן בן שאול, בא כוח הקרן למורשת הכותל, אמר בדיון בבג"ץ כי הקרן למורשת הכותל אינה זוכה לשיתוף פעולה עם פיקוד העורף. הוא אמר כי עד למועד הדיון פיקוד העורף כלל לא בחן את האפשרויות הקיימות בכותל המערבי. הוא מתח ביקורת על כך שהמדינה בתגובתה כלל לא התייחסה בתגובתה למרחבים המוגנים שקיימים בכותל.

הוא הציג את המקום הנרחב שקיים מתחת לרחבת התפילה בכותל המערבי, לדבריו מדובר בשטח שיכול לאכלס מאות בני אדם בו זמנית, מדובר במרחב מוגן תקני שזקוק רק להתאמה מינורית של סגירת שלושה פתחים בפעולה פשוטה.

השופט יצחק עמית הבהיר כי לא מדובר בדיון תיאורטי, שכן מצב החירום יכול להתקיים שוב בקרוב. פנה לנציג הפרקליטות ושאל כמה זמן יידרש למדינה כדי לגבש עמדה מסודרת בנושא. הוא אמר לנציג הפרקליטות כי יש לשקול לקיים סיור נוסף ברחבת הכותל על מנת לבחון את המרחב שמתחת לרחבת הכותל.

נציג הפרקליטות ביקש מבית המשפט להעניק ארכה של שלושה שבועות על מנת לגבש את עמדתם בנושא סגירת הכותל והטלת מגבלות על הפגנות. לאחר ביקורת מצד העותרים, הודיע נציג הפרקליטות כי היא מבקשת רק שבועיים, ולא תבקש עוד הארכות.

נציג פיקוד העורף בדיון טען כי התבצעה פנייה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, על מנת לבחון אפשרות להצבת מיגוניות ברחבת הכותל המערבי. לדבריו לאחר שהוסבר לשר באיזו לוגיסטיקה מורכבת מדובר עם הכנסת משאית מנוף במשקל של מעל 50 טון, החליט השר לביטחון לאומי לא לאשר את הצבת המיגוניות בכותל.

רקע לדיון בעתירות

א. בג"ץ דן הבוקר (שישי) בעתירות על קיום הפגנות ועל סגירת מקומות קדושים, הדיון נקבע לאחר צו על תנאי המורה למדינה לגבש מדיניות התגוננות למקומות קדושים המאזנת בין צרכי הביטחון לחופש הפולחן.

ב. מתחת לכל שטח רחבת הכותל יש חפירה ענקית. למעשה כל רחבת הכותל ניצבת על עמודי ענק. ריצפת הרחבה המשמשת כתקרת המתחם התת קרקעי עומדת בתקנים המחמירים ביותר של פיקוד העורף. לו המקום היה נפתח, ניתן היה להכניס מאות מתפללים בו זמנית לכותל.

ג. הקרן למורשת הכותל טוענת שפיקוד העורף לא הסכים בכלל לקיים סיור במתחם כדי לבדוק אותו. בנוסף, הם הציגו לבג"ץ חווד של מומחה שהמקום מותאם לשמש כמרחב מוגן (בכפוף להתאמות מינוריות).

ד. לכל ברור שהפסקת האש יכולה להסתיים בכל רגע, אבל המדינה נתלית בכך שהלחימה נעצרה, כדי לחמוק מתשובות, ולמעשה יוצרת את המשבר הבא בעת חירום לכשיגיע בעתיד.