לקראת הדיון הצפוי ביום רביעי הקרוב בפני הרכב של תשעה שופטים בעתירות הדורשות את הדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מסר ראש הממשלה בנימין נתניהו את תגובתו הרשמית לבית המשפט העליון באמצעות עורך הדין מיכאל ראבלו.
עיקר טיעוני ראש הממשלה: דין העתירות להידחות על הסף, שכן אין כל עילה משפטית המצדיקה התערבות שיפוטית באקט חוקתי מובהק כהרכבת ממשלה. לשיטתו, בית המשפט נעדר סמכות חוקתית להדיח שר מתפקידו על בסיס תוכן החלטותיו המנהליות, ועמדת היועצת המשפטית לממשלה בנושא זה אינה מקובלת עליו כלל.
נתניהו הדגיש כי סמכות הפיטורים של שר נתונה אך ורק לראש הממשלה, הנושא באחריות כלפי הכנסת והציבור, ואלה מצידם יכולים להגיב בכלים שהחוק מעניק להם – לרבות בבחירות. קבלת העתירות, טען, משמעה הטלת תפקיד פוליטי פעיל על בית המשפט, ללא כל עיגון בדין.
באשר לטיעונים הספציפיים נגד בן גביר, הבהיר ראש הממשלה כי בחן אותם לגופם ולא שוכנע שיש בהם כדי להצדיק שינוי עמדתו. עוד צוין כי מתוך 44 האירועים שמונה היועצת המשפטית, 36 התרחשו עוד לפני שבן גביר התפטר מהממשלה בעבר – נסיבה שלגישת נתניהו מחייבת מחיקתם מהדיון.
נתניהו ציין עוד כי עילת "הסבירות" אינה חלה בעניין מינוי שרים, וזאת בהסתמך על דברים שאמר בעניין זה אף השופט יצחק עמית. לגישתו, התבטאויות שר אינן עילה להדחתו, שכן בדמוקרטיה יש לכבד את רצונם של מאות אלפי בוחרים שבחרו בו. כן טען כי החלטות בן גביר בנוגע להר הבית נעשו בתיאום עם ראש הממשלה, עובדה שהיועצת המשפטית לשיטתו נמנעה מלציין בפני בית המשפט.
לסיכום, ביקש נתניהו מבית המשפט לכבד את עקרונות השיטה הדמוקרטית ולהימנע מהתערבות שיפוטית בהרכב הממשלה.
השר בן גביר עצמו הגיש תגובה לבית המשפט העליון לקראת הדיון בהדחתו וטען כי "דרישת היועמ"שית לפטר שר בממשלת ישראל עלולה לקרוע את החבל ולהביא למשבר חוקתי – היועמ"שית מובילה את בית המשפט ואת מדינת ישראל כולה לנקודה רגישה"
עיקרי הטיעונים:
- התיק עלול להביא למשבר חוקתי ולקרוע את החבל, היועמ"שית מובילה את בית המשפט ואת מדינת ישראל לנקודה רגישה.
- אין לבית המשפט שום סמכות להדיח שר מכהן שלא הורשע. הדיון בעתירות פורם ומסכן את הסדר החברתי המוסכם, אין לקבל מצב בו כהונת שרים הופכת לשאלה משפטית, אך משום אי שביעות הרצון של העותרים או היועמ"שית מהשר.
- בית המשפט מתבקש לכבד את זכויותיהם הפוליטיות של אזרחי ישראל, לכבד את תוצאות הבחירות, להימנע מפלישה לתחומן של הרשויות האחרות, למשוך ידיו מעיסוק בהרכב הממשלה, לשמור על המשפט הציבורי הישראלי בתחומי מה מה שניתן לכנות "משפט".
- היועצת המשפטית נמצאת בניגוד עניינים. היא יודעת שכבר בתחילת הדרך ביקש השר בן גביר מראש הממשלה לפטר אותה וגם שהשר בן גביר היה שותף לועדת שרים שהמליצה להביא לפיטוריה.
- רק במקרה של הרשעה בית המשפט יכול להדיח שר מכהן. בעניין שלנו אין לא הרשעה אפילו לא כתב אישום אפילו לא חקירה באזהרה.
עוד טען השר כי השב"כ בראשות רונן בר ניהל מבצע איסוף חשאי נגד השר ולא נמצא דבר – זהו מצב עובדתי מדאיג מאוד ששב"כ אוסף חומר על שר מכהן.
לדבריו, עצם הדיון בעתירות מהווה פגיעה פוליטית בזכותם של אזרחי ישראל ושל השר לביטחון לאומי. עוד טען כי היועמ"שית הפרה את ההסדר הדיוני בינה לבין השר והיא מנסה לשלול מהשר סמכויות שנקבעו בדין.
בן גביר הבהיר כי זכותו של השר לגבות לוחמים לתקוף ולבקר שופטים וגם למתוח ביקורת על חקירות מח"ש שאין לו כל השפעה עליהן.
לטענתו היועמ"שית הודיעה באופן מאפיוזי לשר שאם לא יקדם את העוזרת האישית של ראש אח"מ (רינת סבן) היא תפעל לסכל כהונתו. השר מינה מאות מינויים – רק על שלושה יש מחלוקת. סמכות השר למנות מינויים ואם יש טענה שיגישו לבית המשפט לעניינים מנהליים.
לדבריו, מותר לשר כמו שעשו כל השרים לפניו לקבוע מדיניות בהפגנות במיוחד שבמסמך השר העקרונות הם שוויון באכיפה ומניעת חסימת צירים ראשיים ללא חלופות.
לשר יש חופש ביטוי פוליטי אין בפני בית המשפט ראיה להתערבות אסורה של השר בעבודת המשטרה כן יש קביעת מדיניות וגיבוי לשוטרים זו זכותו. היועמ"שית סבורה שהיא יכולה לכפות על השר מינויים ומדיניות שהיא רוצה – לא יקרה. הריבון הכריע בשאלת השר – לבית המשפט אין סמכות.
מקווה שהם יפסקו שצריך לפטר את בן גביר, בכדי שזה יביא 'אחת ולתמיד' את 'המשבר החוקתי' המיוחל שמהלך כל כך אימים על ממשלת הימין.