הצעה שהועברה מטהראן לממשל האמריקני בשעות האחרונות חושפת את עומק המצוקה של המשטר האיראני תחת המצור הכלכלי והימי.
ביוזמה חדשה, הציעה איראן להפסיק לאלתר את חסימת מצרי הורמוז ולאפשר תנועה חופשית של מכליות נפט, בתנאי שארה"ב תסיר את הסנקציות ותסיים את המצור הצבאי.
אולם, בלב ההצעה עמד ניסיון איראני "להפריד משתנים": טהראן ביקשה להחזיר את השקט לנתיבי השיט תוך דחיית הדיון על תוכנית הגרעין לשלב מאוחר יותר, מהלך שנועד להעניק לה חמצן כלכלי מבלי לוותר על שאיפותיה הגרעיניות.
התגובה בוושינגטון הייתה קרה ונחרצת. הנשיא דונלד טראמפ ואנשי ממשלו הבהירו כי ארה"ב לא תיפול למה שהם מכנים "מלכודת ההפרדה".
מבחינת הבית הלבן, הסרת המצור והסנקציות אינה עומדת על הפרק כל עוד איראן לא מוותרת באופן סופי ומלא על תוכנית הגרעין שלה.
בוושינגטון מתעקשים כי כל הסדר חייב להיות כולל, ולא יתאפשר מצב שבו איראן נהנית מהקלות כלכליות בזמן שהיא ממשיכה לקדם את פרויקט הגרעין או את מערך הטילים הבליסטיים שלה.
הסנאטור לינדזי גראהם חיזק את הקו הזה והצהיר כי איראן מנסה לקנות זמן ולהערים על הקהילה הבינלאומית.
גראהם הדגיש כי המצור הימי הוא הכלי האפקטיבי ביותר שהופעל נגד טהראן מזה עשורים, וכי נסיגה ממנו ללא פירוק תשתיות הגרעין תהיה טעות היסטורית.
"הגרעין הוא לב העניין," הבהיר גראהם, "לא נסיר את הלחץ עד שהאיום הזה יוסר מהשולחן לצמיתות. המצרים הם רק קלף מיקוח בידי משטר נואש."
בזמן שטהראן מנסה למנף את החרדה העולמית מפני משבר אנרגיה. המסר האמריקני נותר חד-משמעי: פתיחת מצרי הורמוז היא חובה בינלאומית, אך הסרת הסנקציות תלויה בדבר אחד בלבד – פירוק מוחלט ובר-אימות של יכולותיה הגרעיניות של איראן.
המאבק הנוכחי מוכיח כי בוושינגטון נחושים להשתמש במצור עד להשגת כניעה איראנית מלאה בכל החזיתות.






















העם האירני יכול לספר מה שהוא רוצה הבעיה שהוא לא מצליח/לא רוצה/לא (יכול) לעזור לעצמו ולמרוד והמסקנה -לא ישתנה שם כלום ונכדיינו יצטרכו עוד פעם להחריב את המדינה הזו