מה צריך לכלול הסכם גרעין טוב עם איראן? – ששת הנקודות המרכזיות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הפסיק בפתאומיות ביום שלישי בלילה את "פרויקט החופש" במצר הורמוז, בטענה להתקדמות במשא ומתן עם איראן. כעת בוחנת טהרן הסכם המסגרת האמריקני, שאם יתקבל יוביל למשא ומתן של 30 יום על הסכם מפורט ומקיף.

ביום רביעי כתב טראמפ: "אם הם לא יסכימו – יתחילו ההפצצות", אך הוסיף כי "הצדדים מתקרבים להסכם, אם כי כבר הרגשתי כך בעבר – נראה מה יקרה". לוושינגטון יש יתרון משמעותי: התקיפות במבצע "זעם אדיר" שחקו את תוכנית הגרעין האיראנית, והמצור האמריקני מפעיל לחץ כבד על המשטר. עם זאת, התקשורת האיראנית כבר מתחה ביקורת על ההצעה האמריקנית, ובכיר אמריקני ציין כי המשטר צפוי להמשיך להתנגד לקווים האדומים של וושינגטון.

על רקע זה, ב'וול סטריט ג'ורנל' פרסמו מאמר מערכת מבוסס על שיחות עם בכירים אמריקאים, שסוקר את ששת העקרונות שיסייעו להבחין בין הסכם אמיתי לבין הסדר כושל:

פירוק המתקנים – חשוב מכל "הקפאה" של העשרה הוא פירוק פיזי ממשי. חורבות המתקנים בפורדו, נתנז ואספהן הן נקודת פתיחה, אך המסגרת חייבת לנקוב בשמות כל המתקנים – כולל אתרי העשרה סודיים שנחשפו ע"י המודיעין האמריקאי. פירוק מפוקח של הצנטריפוגות, רכיביהן וכושר הייצור שלהן הוא תנאי הכרחי, בצד איסור על ייצור או ייבוא של ציוד גרעיני.

כל מאגר האורניום – איראן הייתה רוצה להתמקד בשיחות רק ב-440 ק"ג אורניום מועשר ל-60% שהיא מחזיקה ברשותה. אולם גם אורניום מועשר ל-20% – שמושגו כבר מהווה 90% מהדרך לדרגת נשק – חייב אף הוא להיכלל בכל הסכם. כך גם אלפי הקילוגרמים של אורניום מועשר ל-5% ומטה, המהווים בסיס מוצק להפעלה מחודשת של תוכנית גרעינית.

רפאל גרוסי, מנהל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית אמר ל'וול סטריט ג'ורנל': "שישים אחוז הם עדיפות ברורה, אבל 20% הם הצעד הקודם וגם הם חשובים. בהתאם לאפשרות שנבחרה – משלוח החוצה או דילול – כמות ניכרת של 5% כנראה תדרוש שיקול דעת ספציפי."

פיקוח אמיתי – לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) חייבת להינתן גישה מיידית לכל אתר שיראה לה כקשור לגרעין – לא רק למה שאיראן תגדיר כ"אתר גרעיני". נוכחות קבועה של צוות פיקוח בתוך איראן תהיה הפתרון האופטימלי.

גילוי מלא של העבר – איראן חייבת להצהיר הצהרה מלאה על כל פעילותה הגרעינית ההיסטורית, ולאפשר לסבא"א לבחון ולאמת אותה. פטור מדרישה זו יפתח פתח להונאה.

מצר הורמוז – הרפיית המצור האמריקני היא ויתור משמעותי. המסגרת חייבת להגדיר במדויק מה מקבלת ארצות הברית בתמורה, וההסכם הסופי צריך לאסור מפורשות על גביית מכסים, הטלת מוקשים והנחיית מסלולי שיט כפויים – ולשחזר חופש מעבר מלא.

הקלות בסנקציות – כל הקלה צריכה להיות מותנית בביצוע בפועל, לא רק בחתימה על הסכם. פירוק גרעיני בלוח זמנים קצר וספציפי יצדיק הסרת סנקציות גרעיניות; סנקציות על טרור והפרות זכויות אדם – יישארו בתוקף כל עוד המשטר לא ישנה את התנהלותו.

מומחי העיתון הוסיפו כי התקיפות של ארה"ב וישראל על אתרי גרעין באיראן, כבר הפכו את התנאים המוצעים לאפקטיביים יותר מאלה של הסכם 2015 בימי אובמה, שכן הן הציבו בפני איראן איום ממשי ומוחשי מה יקרה במקרה שתפר שוב את ההסכם, וכך נוצרה מול הרתעה ממשית. אולם המשטר בטהרן שורד על דחיינות ועמימות. הפרטים חייבים להיות מפורטים ומחייבים כבר במסגרת הראשונית – לפני כל חתימה.

עוד נכתב במאמר כי "חיוני שמר טראמפ יעמוד על שלו, בידיעה שאין לאיראן צורך בהעשרה פנימית מלבד פצצה, ושהוא לא יכול לסמוך על שינוי בהתנהגות המשטר לאורך זמן. הוא גם לא יכול לסמוך על נשיא עתידי שיחזיר את המגבלות בהמשך. טראמפ היה ייחודי בנכונותו להתעמת עם איראן. המשימה בכל עסקה היא להבטיח פירוק גרעיני מלא כל עוד טראמפ עדיין בתפקיד. אם איראן לא תעשה זאת, הנשיא יצטרך לממש את איומיו".