לראשונה מאז 2012: נאסרה צעדת "אל־קודס" בבירה הבריטית

בריטניה משנה גישה ומתמודדת באופן ישיר עם גל האנטישמיות והקיצוניות שגבר מאז תחילת המלחמה, תוך מעבר ממדיניות תגובתית לצעדים תקיפים בשטח.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הוביל שורת החלטות דרמטיות, לאחר עלייה חדה בתקריות אנטישמיות וחשש גובר ממעורבות איראנית בפעילות עוינת בתוך המדינה.

על פי גורמים רשמיים, לא מדובר עוד רק באירועי שנאה נקודתיים, אלא בהתמודדות עם תשתיות מאורגנות שפועלות נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי בריטניה ואירופה.

בין האירועים שנחקרים: הצתות של בתי כנסת, פגיעה בכלי רכב של ארגוני סיוע, תקיפות אלימות בשכונות עם אוכלוסייה יהודית, וכן פגיעה בגופי תקשורת הקשורים לאופוזיציה האיראנית.

הרשויות בוחנות חשד למעורבות של גורמים פרו־איראניים, כאשר משטרת בריטניה פועלת בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות באירופה כדי לאתר את האחראים.

בתגובה, הממשלה הבריטית הכריזה על חבילת צעדים חסרת תקדים: תוספת של עשרות מיליוני ליש"ט לאבטחת הקהילה היהודית, תגבור כוחות משטרה, הרחבת סמכויות חיפוש ומעצרים, והצבת כוחות גלויים וסמויים סביב מוסדות רגישים.

בשבועות האחרונים בלבד נעצרו עשרות חשודים בעבירות שנאה ואירועי אלימות, כאשר חלקם כבר הועמדו לדין במסגרת החמרת האכיפה.

במקביל, סטארמר מוביל גם מהלך עמוק יותר נגד שורשי התופעה, הכולל בדיקות במערכת החינוך, החמרת הפיקוח על מוסדות ציבוריים ואכיפה נגד הסתה, במיוחד באקדמיה ובהפגנות.

אחד הצעדים הבולטים הוא ההחלטה החריגה לאסור את צעדת "אל־קודס" בלונדון – לראשונה מאז 2012 – במהלך שנועד לשדר אפס סובלנות כלפי קריאות לאלימות.

למרות זאת, בקרב גורמים בישראל ובקהילה היהודית בבריטניה נשמעת ביקורת חריפה. לטענתם, הצעדים מגיעים באיחור משמעותי ואינם נותנים מענה מלא לאיום המתמשך.

בנוסף, נטען כי מדיניות החוץ של בריטניה, ובפרט היחס לאיראן, נתפסת כחולשה שעלולה לעודד גורמים קיצוניים להמשיך בפעילותם.