אייל זמיר התייצב בפני ועדת חו"ב וענה לשאלות; זה מה שהותר לפרסם

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ בועז ביסמוט, התכנסה היום (ראשון) לדיון חסוי בהשתתפות הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר. הדיון התמקד בזירה האיראנית ובזירה הלבנונית, במסגרתו סקר הרמטכ"ל בפני הוועדה את ההכנות למערכה, את שלבי התפתחותה, את ההישגים שהושגו ואת האתגרים שנותרו.

במהלך הדיון, רח"ט מבצעים, תא"ל ישראל שומר פירט על פעולות צה"ל במהלך המערכה ותוצאותיהן, ורח"ט מחקר, תא"ל אופיר מזרחי רוזן הרחיב על תמונת המצב המודיעינית העדכנית.

זמיר ציין כי הוא מגיע לוועדה באמצע מלחמה רב זירתית, היסטורית-חסרת תקדים בתולדותינו. הוא הוסיף כי אנחנו נלחמים נגד איראן והציר כולו וממקסמים את האופרציה הצבאית בכל הזירות. עוד הוסיף שאנו נמצאים בצומת אסטרטגי בכל זירה בנפרד ובכל הזירות גם יחד.

לדבריו, הושגו בסייעתא דישמיא הישגים חסרי תקדים, מעמדה האזורי של ישראל התחזק, אויביה הוחלשו וניכרת השפעה על עתיד של המזרח התיכון. הוא ציין כי המערכה תקבע את מצבה הביטחוני של ישראל לשנים קדימה.

הרמטכ"ל אמר כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר באופן משמעותי מאז ה7.10, וכי צה"ל במכונות גבוהה לחזור ללחימה בכל הזירות. לדבריו, צה"ל עמד בכל היעדים שהוגדרו לו על ידי הדרג המדיני ואף מעבר לכך, אך הוסיף כי המערכה טרם הסתיימה וישנה עוד עשייה נדרשת.

זמיר אמר כי המיקוד המבצעי על פי הנחיית הדרג המדיני הוא באיראן ולבנון, אך צה"ל פועל גם ברצועת עזה ומחסל מחבלים, משמר יציבות ביהודה ושומרון, נמצא בקשב גבוה למתרחש בגבול הסורי ופותח עיניים מול האיום החותי.

הוא ציין כי צה"ל ערוך בהגנה קדמית בגזרות השונות, לא בקווי החזית כבעבר אלא בעומק שטח האויב. הוא הוסיף כי לדעתו הוסר איום הפשיטה על הישובים וכי הדבר מהווה חלק מיישום הלקחים.

רא"ל זמיר הזכיר כי עם כניסתו לתפקיד הוא הגדיר שמצב הייסוד בצה"ל הוא מוכנות למלחמה בהפתעה, "הופתענו ב-73, הופתענו ב-23 ולא נאפשר שיפתיעו אותנו שוב".

זמיר התייחס גם לתקציב הביטחון ואמר כי לאור התרחבות הזירות והצרכים, נדרשת הגדלה של התקציב הקרוב לצד קיבוע הסכום שסוכם לתר"ש (-תכנית רב שנתית)

בנוגע לסוגיית כוח האדם בצה"ל אמר הרמטכ"ל כי יש לצה"ל מאות הרוגים, אלפי פצועים והלומי קרב, וישנה שחיקה מתמשכת של החיילים בסדיר ובמילואים, ולכן לדבריו צה"ל חייב לגדול ומהר. לדבריו זה לא רק עניין של שיוויון וחלוקת הנטל אלא עניין של כושר התפקוד מול הרחבת המשימות של צה״ל.

הוא הזכיר כי במקום להתרחב, הצבא הולך להצטמצם כאשר בינואר 27 אורך השירות הסדיר ירד ל-30 חודשים, הדבר יוריד סדר גודל של פלוגה בגדוד – מה שיוביל לעומס בלתי נסבל על חיילי המילואים.

לאור זאת אמר רא"ל זמיר לחברי הוועדה כי יש לקדם באופן מיידי את החקיקה החיונית הנדרשת באמצעות שלושה חוקים – הארכת השירות הסדיר, עדכון חוק המילואים וחוק גיוס. הוא אמר כי אין זה מתפקידו להיכנס לתוכן החוק וכי הוא מצפה לחוק אפקטיבי שמתאים לצרכי הביטחון.

דבריו אלו מנוגדים לדברים שאמר בעבר בישיבת הקבינט, אז הביע תמיכה מוצהרת בחוק הגיוס המונח כעת על שולחן ועדת חוץ וביטחון. ומנוגדים גם לדברים שאמר בשמו דובר צה"ל תא"ל אפי דפרין בנושא. עמדתו של זמיר הוצגה על ידי מזכיר הממשלה בבג"ץ (הוא חשף ציטוט שלו מתוך סטנוגרמה של דיוני הקבינט, ציטוט אותו התיר נתניהו לפרסום). מיד לאחר הצגת הדברים לבג"ץ פרסם דובר צה"ל הכחשה לדברים על אף שהוא עצמו אמר אותם בגלוי.

הוא הוסיף כי הרחבת הגיוס הינה צורך מבצעי-קיומי ומצפה לחוקק את החקיקה האפקטיבית הנדרשת המתאימה לצרכי צה״ל והביטחון הלאומי. הוא טען כי הצבא יאפשר את כל התנאים לכך שמי שייכנס חרדי יצא חרדי.

זמיר לא הסתיר את כוונות הצבא, והבהיר כי אין שום כוונה לפגוע בשילוב נשים בצה"ל. דבריו אלו מעוגנים בפקודת מטכ"ל שפרסם בנושא. עוד הבהיר כי לא ייתן לגרור את צה"ל לשדה הפוליטי.

באשר למשמעת ונורמות הרמטכ״ל עמד על כך שמשמעת מבצעית ונורמות ערכיות הינם בסיס ותנאי לניצחון והדגיש כי הנחיות המשמעת בצה״ל אינם המלצה.

הרמטכ"ל התבקש על ידי חברי הוועדה להתייחס לפרשת הפצ"רית ואמר כי הוא הראשון שפעל בנושא. הוא הסביר כי ישנו עניין משפטי שלא בפתחו של צה"ל, אך הוסיף כי מדובר בפרשייה חמורה, שהוא לא מתכוון להקל ראש בנושא, ושימשיך לפעול כאשר יהיו לו את כל הנתונים.

יו"ר הוועדה, ח"כ בועז ביסמוט: "מדינת ישראל מצויה בתקופה ביטחונית מורכבת ורגישה מן הקשות שידענו בשנים האחרונות. צה"ל פועל בעוצמה ובגבורה במספר חזיתות במקביל, והאתגרים הניצבים בפניו ובפני מערכת הביטחון מחייבים מענה מקצועי, נחוש, שקול ואחראי.

תפקידה של ועדת החוץ והביטחון הוא לפקח, לבקר, לשאול את השאלות הנכונות ולהבטיח שמדינת ישראל שומרת על עליונותה הביטחונית ועל ביטחון אזרחיה, ובד בבד לאפשר לצה"ל את הכלים, המשאבים והגיבוי הדרושים לביצוע משימותיו.

הפיקוח הפרלמנטרי איננו מכשול לעבודת מערכת הביטחון, אלא חלק בלתי נפרד מחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומיכולתה של המערכת הביטחונית לפעול באמון הציבור, באחריות ובשקיפות מול נבחרי הציבור."