הצעתו של ח"כ אריאל קלנר עברה ברוב של 59 תומכים ללא מתנגדים, לאחר שסיעות האופוזיציה נטשו את המליאה. לפיד: "לא נהיה חלק ממצג שווא שכל מטרתו היא לטייח". קלנר: "החוק נועד לפתור שתי בעיות יסודיות: אמת ואמון".
מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה ראשונה את הצעת החוק השנויה במחלוקת להקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" לחקירת אירועי טבח 7 באוקטובר (שמיני עצרת) ומלחמת התקומה.
ההצעה, אותה יזם ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), עברה ברוב של 59 חברי כנסת תומכים, ללא מתנגדים או נמנעים, וזאת לאחר שסיעות האופוזיציה מימשו את איומן והחרימו באופן גורף וקולקטיבי את הדיון וההצבעה במשכן. הצעת החוק תוחזר כעת לדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
לפי הצעת החוק, הוועדה החדשה תחקור את אירועי הטבח, המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם, ותגיש את הדו"ח הסופי שלה ליו"ר הכנסת ולממשלה. בשל המחלוקת הציבורית ארוכת השנים סביב זהות הגורם הממנה בוועדות חקירה ממלכתיות רגילות, מציע החוק מנגנון חלופי:
הליך המינוי: חברי הוועדה המונה שישה נציגים ימונו בהסכמה רחבה של 80 חברי כנסת. במידה ולא תושג הסכמה כזו, המינוי יתבצע בצורה פריטטית ומאוזנת – שלושה נציגים ימונו על ידי יו"ר ועדת הכנסת (מטעם הקואליציה) ושלושה על ידי ראש האופוזיציה.
מוצע כי בוועדה יכהנו כמשקיפים חטופים ששוחררו או בני משפחות שכולות. ככלל, דיוני הוועדה יהיו פתוחים וישודרו בשידור ישיר לציבור הרחב.
יוזם החוק, ח"כ אריאל קלנר, הגן על ההצעה מעל בימת הכנסת ואמר: "החוק הזה נועד לפתור שתי בעיות יסודיות: אמת ואמון. רק ועדה שתמונה בצורה שוויונית תיתן מענה לשני הנושאים הללו. זו תהיה ועדה שתוכל לחקור כל גורם שהשפיע על ליבת מדיניות הביטחון של מדינת ישראל". בדברי ההסבר נכתב עוד כי המטרה היא להביא לחקירה "בדרך מאוזנת והוגנת בין נציגי העם".
ההסברים הללו לא שכנעו את סיעות האופוזיציה, החפצים בועדת חקירה ממלכתית בחסות בג"ץ שתביא להם את התוצאה הרצויה מבחינתם. סירבו להיכנס לאולם המליאה והגדירו את המהלך כניסיון סיכול של ועדה עצמאית באמת.
