"לצה"ל אין כלים"? הטענה של זמיר נגד חוק המעצרים לא מתיישבת עם העובדות

הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר שיגר היום (שני) איגרת חריגה לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, ובה תקף את הצעת החוק המבקשת להקפיא את מעצריהם של תלמידי ישיבות שאינם מתייצבים לשירות צבאי.

במכתבו הזהיר זמיר כי החוק עלול לעודד אי-התייצבות לשירות, לפגוע בשוויון בנטל וליצור שבר עמוק בקרב המשרתים. בנוסף טען כי לצה"ל אין את הכלים או המומחיות לבחון את הקריטריונים שנקבעו בחוק לצורך קביעת מעמדו של תלמיד ישיבה, וכי הטלת האחריות על הצבא תכביד עליו ותסיט קשב מהמשימות המבצעיות.

טענה זו מעוררת תהיות. במשך שנים עסק צה"ל בדיוק בבחינת מעמדם של תלמידי ישיבות לצורך מתן דחיית שירות, וגם כיום הוא ממשיך לבצע בדיקות דומות ביחס לתלמידי ישיבות ההסדר והציונות הדתית, על בסיס מנגנונים דומים של אישורי מוסדות, תצהירים ובדיקת עמידה בתנאי החוק.

הדמיון בין ההסדרים מעלה את השאלה כיצד ניתן לטעון שכיום אין לצה"ל את הכלים לבצע בדיקות מסוג זה, כאשר מדובר במנגנון הפועל זה שנים. גם הטענה שלפיה האחריות הזו תפגע בלגיטימציה של המשרתים אינה מתיישבת עם העובדה שמנגנוני דחיית שירות דומים מופעלים כבר כיום מבלי שהוגדרו כבעיה מבצעית או ערכית.

האיגרת מצטרפת לשורת התבטאויות של הרמטכ"ל הסדרת מעמדם של בני הישיבות החרדים, ומעוררת חשש שהדרג הצבאי מנסה לחרוג מסמכותו ולהתערב התערבות בוטה בדיון הציבורי והחקיקתי בנוגע למעמדם של בני הישיבות. בעוד זמיר מציג את התנגדותו מנימוקים מקצועיים כביכול, נראה שחלק מטענותיו אינן מתיישבות עם המציאות ועם האופן שבו צה"ל עצמו מיישם את הסדרי דחיית השירות במשך שנים.