ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי הציגו במסיבת עיתונאים בירושלים את הצעדים שהממשלה מתכוונת לנקוט כדי להקל על יוקר המחיה. ראש הממשלה בנט פירט את עיקרי הצעדים שיופעלו, בהם הפחתת מיסים למשפחות עובדות, הורדת מכסים בשלל מוצרי צריכה, הורדת מחיר החשמל והפחתת מיסוי על מזון.
התוכנית למעשה כוללת שורת צעדים שמטרתם מחד לנסות ולבלום במידה מסוימת את ההתייקרויות, בצד ההוצאות של הצרכנים, ומאידך לנסות ולסייע בצד ההכנסות למי שנחשבים חלשים ועניים יותר. יצוין, כי כל הצעדים בתוכנית דורשים חקיקה או אישור ועדת כספים, ולא ידוע כרגע מתי ייכנסו לתוקף.
התוכנית כוללת שורה של צעדים זמניים שתוקפם לשנת 2022 בלבד, אשר יגדילו את ההכנסה הפנויה (הכנסה פחות מיסים) ובתקווה יעודדו תעסוקה בקרב מעמד הביניים, משפחות צעירות ועובדים בשכר נמוך. החלק השני של התוכנית כולל צעדים לשיפור התחרות במשק, בתחומי המזון, התעשייה והבנייה, שיובילו בהמשך להורדת מחירים לצרכן.
6 צעדים ועוד אחד
התוכנית כוללת 7 צעדים מרכזיים.
1. הורים עובדים לילדים הם המרוויחים המרכזיים. על פי התוכנית, הם יקבלו תוספת נטו למשכורת, בשל מתן נקודות זיכוי ממס, בסכום של 223 שקלים להורה עובד, בעבור כל ילד בגיל 6 עד 12, וזאת רק לכל שנת 2022. השווי השנתי של ההטבה למשפחה לילד אחד יגיע עד 5,332 שקל בשנה ל-530 אלף הורים. העלות לקופת המדינה תהיה 2.1 מיליארד שקל.
2. הורים עובדים בעלי שכר נמוך במיוחד יקבלו הגדלה של 20% במענק העבודה ("מס הכנסה שלילי"), בסכום של 800 שקל בממוצע. מדובר בכ-300 אלף עובדים שיקבלו את הסיוע הלא גבוה במיוחד של כ-67 שקל בחודש בממוצע.
3. כמו כן, בכוונת האוצר להגדיל את הסבסוד לצהרונים למשפחות במעמד הביניים באשכולות 5-4, כל שהסבסוד לצהרונים לילדים בגילאי 8-3 יגדל בסך של 2,500 שקל לשנת לימודים לכל ילד, כאשר עלות הצעד נאמדת ב-150 מיליון שקל לקופת המדינה.
4. על מנת למתן את עליית מחיר החשמל לצרכן, שנובעת בין השאר מעליית מחירי הפחם העולמית, משרד האוצר מפחית את הבלו על הפחם. המשמעות למשק בית טיפוסי תהיה מיתון העלייה בכ-2.4%, כלומר מחיר החשמל יעלה ב-3.7% במקום ב-5.7%.
5. התוכנית כוללת את ביטול המכס על בשר בקר, דגי ים, מזון מן הים, שימורי טונה, נקניקים, רטבים, פירות יבשים, עוגות ועוגיות וקמח. בנוסף יורחבו המכסות הפטורות והן יחולקו במכרז מחיר מינימום לצרכן בשמן זית, ביצים ודבש.
6. בנוסף, ביטול רוחבי של מכסים בסך של כמיליארד שקל על מגוון מוצרי צריכה, מוצרי תעשייה וחומרי גלם לבנייה. המוצרים כוללים בין היתר: מוצרים לבית ובהם ריהוט, כלי אוכל, מוצרי טקסטיל, שטיחים, תחבושות היגייניות, אופניים חשמליים ועוד; חומרי גלם ומכונות לתעשייה; חומרי גלם לענף הבנייה; ציוד רפואי; וחלקי חילוף לרכב.
7. ולסיום, צעד שלא עולה כסף, חוץ מתקציב לכיבוד קל. תוקם ועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בענף המזון. הוועדה תמפה את שוק המזון, השחקנים, נתחי השוק, רמת הרווחיות, רמות המחירים ומיזוגים ורכישות שנעשו בשנים האחרונות תוך השוואה למדינות מפותחות בעולם. הוועדה תמליץ על צעדים אקטיביים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות, ואף על תיקוני חקיקה אם יידרשו.
החורים
בינתיים, הכלכלנים חלוקים בדבר יעילותה ועד כמה היא תשפיע על הכיס של הצרכן הישראלי. פרופסור לכלכלה ונשיא מרכז טאוב, אבי וייס, אמר ל'ישראל היום' כי "ברור שחלק ממה שקורה היום זה כיבוי שריפות, התקשורת והמדיה החברתית גורמות להרבה מאוד לחץ. זה מלחיץ את הפוליטיקאים ונותן את אותותיו".
לדבריו, "יוקר המחיה הגדול בישראל נובע מהיעדר התחרות. אותם הצעדים שהממשלה התחילה עכשיו – לפתוח את השווקים לאפשרויות של יבוא יותר פשוט, עם פחות מכסים, עם פחות מכסות מחוץ לארץ – הם הפתרון האמיתי ליוקר המחיה".
עם זאת, כאשר מדובר בסבסוד תעריף החשמל, וייס סקפטי. "אם רוצים לעזור לשכבות החלשות, צריך לעזור להם דרך הביטוח הלאומי, דרך סובסידיות ישירות לאנשים, ולא דרך הוזלת השירותים כמו חשמל, כי זה גם עוזר לאנשים שגרים בבתי יוקרה וצורכים חשמל הרבה יותר מעניים".
לעומתו, פרופ' אבי שמחון, ששימש יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי של רה"מ לשעבר נתניהו וחבר בוועדת טרכטקנברג להורדת יוקר המחיה, חושב כי הורדת תעריף החשמל הוא אחד מהצעדים החשובים. "למה מחירי החשמל והדלק כל כך חשובים? מפני שההתייקרות שלהם גורמת להתייקרות של דברים אחרים. יש פה דרך להגיע ל'עסקת חבילה' שבמסגרתה הממשלה אומרת 'אני מוותרת על מס – אתם תורידו את המחירים'".
הכותרת של התוכנית היא מלחמה בהתייקרויות המחירים במשק ומאבק ביוקר המחיה, אבל ממש לא בטוח שהצעדים שננקטו אכן יגרמו לכך. ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל, מודה ב'ווינט' כי "התוכנית פחות מתייחסת ליוקר המחיה. הסכומים הגדולים שנמצאים בתוכנית, שאלה נקודות הזיכוי, נועדו כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה של משפחות עם ילדים, ופחות להתמודד עם יוקר המחיה עצמו".
גד ליאור כותב ב'ווינט' כי "מדובר בתוכנית שמטרתה העיקרית היא לעצור את המתקפות על הממשלה בשל גל ההתייקרויות החדש. בתוכנית כזאת אי אפשר לטפל ביוקר המחיה העצום בישראל, הקיים כבר בשני העשורים האחרונים. נמסר רק על כוונה להפחתת הריכוזיות במשק כדי ליצור תחרות, ואנחנו יודעים לאן מובילות כוונות טובות ברבים מהמקרים".
"מדובר בעלות שמוערכת ב-4.4 מיליארד שקל בעיקר בשל אובדן הכנסות למדינה. זהו סכום גבוה שלא בטוח שהיה כדאי להשקיעו בחלק מהצעדים שעליהם הוכרז. קצת מזכיר את המיליארדים שהמדינה הקציבה לחלוקת "מענק לכל אזרח" בימי הממשלה הקודמת".
סוניה גורודיסקי מציינת ב'ישראל היום' כי "הצעד העיקרי של התוכנית המגדיל את הנטו של המשפחות עם ילדים בגיל 12-6 נעשה ללא מבחן הכנסה. כלומר, מההטבה של 223 שקלים לכל ילד בחודש יהנו גם הורים המשתכרים שכר של 30 ו־40 אלף שקלים, וגם המשתכרים שכר של 10,000 שקלים".
לדבריה, "צעד זה מסתכם לקופת המדינה ביותר משני מיליארד שקלים, ואם היה נעשה בצורה אחרת – ניתן היה להוסיף הטבות נוספות למעמד הביניים ולשכבות החלשות".
נועה רויכמן, העורכת הכלכלית של N12, מוסיפה כי "למרות כל ההצהרות החגיגיות של ליברמן ובנט, אלה לא הצעדים שיורידו את יוקר המחיה. כדי לעשות זאת צריך לנקוט שורה של צעדים ארוכים, פוליטיים, קשים להעברה, שכוללות המון מלחמות ומאבקי כוח מול היצרנים והיבואנים הגדולים – וכל הממשלות נכשלו בזה עד כה".
"צריך לזכור שמי שהתחיל את עליות המחירים במשק היא דווקא הממשלה שהעלתה בשיעור חד ודרמטי גם את המס על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים. כמו כן, יש לציין את הפיל הכי גדול שבחדר – מחירי הנדל"ן שממשיכים לטפס. התוכנית הממשלתית שהוצגה אינה מספקת, ורק חלק קטן ממנה מיושם".
שני נוכלים שרוכבים על שנאת חרדים, נקוה שסופם קרוב