המאבק באקטיביזם השיפוטי: אולי השמאל עדיף? / יוחאי דנינו

"צריך להרים כף D-9 על בית המשפט העליון. הגיע הזמן להעמיד את הרשות השופטת על מקומה ולהראות לה מי הריבון". 7 שנים חלפו מאז האמירה הזו שסיפק חבר הכנסת דאז מוטי יוגב, נגד בית המשפט העליון.

מוטי יוגב כבר מזמן אינו חבר כנסת, אך האמירה הזו שנשמעה מפיו בעקבות ההחלטה להרוס את מתחם דריינוף ביישוב בית אל, הפכה לסמל בקו השבר של יחסי בית המשפט והאגף הימני בפוליטיקה הישראלית.

בשנים האחרונות התחדד הצורך בשינויים ורפורמות בבית המשפט העליון, כמו גם ביחס ליועצים המשפטיים השונים. בציבור המתיישבים בישראל, זה קרה בעיקר בשל המאבק על שלמות הארץ, כשמחד בית המשפט העליון דואג לזכויות המיעוט הערבי שמשתלט על שטחים לא לו, ומאידך מתעלם באופן בוטה מזכויות היהודים בהתיישבות. התעלמות אמרנו? האמת שזה הרבה מעבר לכך. פגיעה בזכויות, ורדיפת אנשי ימין, הם לחם חוקם של בתי המשפט בישראל, בניצוח שופטי הבג"ץ.

אצל החרדים, הצורך להיאבק בבתי המשפט התחדד ביתר שאת. מאבקים סביב רפורמות וחוקים פוגעניים לא נשאו פרי גם בעתירות דחופות ובהולות, ושופטי בית המשפט פגעו בציפור הנפש של היהדות החרדית, הרבה יותר מפעם אחת.

לעומת זאת, אצל הליכודניקים המגמה הזו תמיד הייתה בלב, סוג של דתיים בלב, אבל הכל השתנה כשהם קיבלו התקפת לב בעת שהתפוצצו פרשיות נתניהו, ובפרט לאחר ההחלטה להגיש את כתבי האישום נגדו.

מאז, הליכודניקים הפכו לנושאי הכלים במאבק. חברי הכנסת מתבטאים בכל מיקרופון רענן נגד שופטי הבג"ץ ונגד היועצים המשפטיים. מבטיחים שהפעם הם באו לשנות ואחרי שנה של ישיבה באופוזיציה, כלום לא יהיה כמו שהיה קודם לכן והשינוי במערכת המשפט, זהו תנאי בסיסי בכל ממשלה.

את האמת, שהכל היה יכול להיות נחמד, אילולי בנימין נתניהו. האחרון, נשוא המשפטים השונים וחוצי המחנות בישראל, מתגלה פעם אחר פעם כמגן מערכת המשפט. בהזדמנות ישנה הוא הודה בכך, וכשהיו דיבורים על עסקת טיעון איתו, הצטרף אליו גם אבי אבות ההפיכה השלטונית, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק, שקרא לקדם עימו עסקת טיעון תמורת פרישה, בשל העובדה שלא אחת נתניהו הגן על מערכת המשפט ועמד בפניה כחומה בצורה (לא זו של גנץ).

בליכוד הסבירו שוב ושוב, שנתניהו של היום שונה ובוגר יותר מתמיד. הוא מבין את הצורך בשינוי משמעותי במערכת המשפט והפעם הוא לא יעצור את המהפכה, הבטיחו בליכוד, אבל ברגע האמת, כשהטוען לכתר שר המשפטים – הכוכב העולה בפריימריז הפנימיים בליכוד – ח"כ דודי אמסלם התבטא נגד מערכת המשפט, נתניהו נזף בו.

השבוע, היה זה גם תורו של המועמד לשר האוצר לשעבר, חבר הכנסת ניר ברקת. האחרון אמר כי בשל התנהלותה של היועמ"שית לממשלה, יש צורך להחליפה וכי מפלגתו תפעל לכך לאחר הבחירות. נתניהו, לא אהב את האמירה, אבל אילו לא היה אוהב דיינו, אלא שהוא מיהר להבהיר כי דבריו של ברקת נאמרו על דעתו בלבד. "הדברים נאמרו על דעתו בלבד והם מנוגדים לעמדת הליכוד וראש הממשלה לשעבר נתניהו. אין שום כוונה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה" נאמר בהודעת הליכוד בעניין.

שלא תטעו. לנתניהו מותר לחשוב אחרת, מותר לו אפילו לדאוג למערכת המשפט, אבל הגיע הזמן שיפסיקו שם לפסוח על שני הסעיפים. אם נתניהו רוצה להישאר "ממלכתי" ולהגן על מערכת המשפט מפני פסקות התגברות וההדחות של מי שאינו ראוי, שיקום כאן ועכשיו ויאמר את זה.

כן, זה חשוב. לא ייתכן שבכירי הליכוד יפמפמו השכם והערב על הצורך בשינויים בבית המשפט, ואילו ברגע האמת נתניהו ישתפן שוב ושוב וימנע את הפגיעה במערכת הרקובה. אם הוא מעוניין להמשיך בשמירה על המערכת הזו, שיתכבד ויודיע. או אז, אנחנו נעשה את השיקולים שלנו, אולי אפילו נלך עם השמאל, שדווקא מסתדרים היטב עם המשילות, יודעים לכופף יועצים משפטיים כשצריך, יודעים למנות לתפקידים בכירים במהלך בחירות ואפילו יודעים לבחור יועצת משפטית, עושת דברם.

נכון, המרחק בין הציבור החרדי לשמאל, הוא רחוק. אבל אם איתם יהיה אפשר לקבל את כל מה שחשוב לנו, לכופף את מערכת המשפט הלכה למעשה, אולי זה עדיף לנו מאשר לדבר גבוהה גבוהה על פסקת התגברות ובפועל תישאר רק פסקת התקרנפות.

גם בליכוד מודעים לפלונטר הזה, מבינים שנתניהו שוגה. "הדיבורים על כאילו ימין רך, הם הנדסת תודעה של השמאל. בשמאל יוצאים להצביע בהמוניהם, אבל לימין אין סיבה לעשות זאת, אם בכל מצב בית המשפט העליון מחליט כאן ואנחנו בימין שומרים עליהם. כדי להוציא את הימין אנחנו צריכים לשלהב אותם. צריכים להבטיח שאנחנו אלו שנמשול כאן ולא פקידים אפרוריים, או בלונדיניים על גבול הלבקנים. אם נתניהו ימשיך בהגנה על מערכת המשפט, הוא יכול לשכוח מ-61 מנדטים לימין", מזהירים בליכוד.

עכשיו, הכדור אצל בנימין נתניהו.