נתון מפתיע עולה בחקר עמדות (סקר) מקיף של מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי באוניברסיטת תל אביב: שיעור ההצבעה של הציבור הערבי בבחירות לכנסת ה-25 צפוי לעמוד על 49%, גבוה במעט מהשיעור בבחירות הקודמות במרץ 2021 (44.6%) ודומה לאחוז ההצבעה בבחירות שנערכו באפריל 2019 (49.2%).
לדברי החוקרים, שיעור ההצבעה שנמדד בסקר הנוכחי גבוה באופן מובהק מהשיעור שנמדד בסקר דומה שנערך בחודש אוגוסט, לפני תחילת מערכת הבחירות, ועמד אז על 42%.
הסקר, שכלל כ-510 נשאלים מקרב אזרחי ישראל הערבים, נערך באמצעות מכון יאפא – מחקרי שיווק, סקרים וייעוץ, בהנהלת ד"ר עאס אטרש. הנתונים נאספו בתאריכים 21-16 באוקטובר 2022, בסקר טלפוני שנערך בשפה הערבית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית 4.4%.
"בניגוד גמור לתמונה שנצפתה לפני חודש, כאשר ברחוב הערבי שררה אדישות עמוקה כלפי הבחירות, הסקר הנוכחי משקף עניין הולך וגובר בקרב המצביעים הערבים להשתתף בבחירות. יש לקחת בחשבון כי כוחן האלקטורלי האמיתי של חלק מהמפלגות גדול יותר ממה שנמדד בסקר", מסביר ראש התכנית ד"ר אריק רודניצקי.
"למשל, רשימת חד"ש-תע"ל צפויה לקבל תמיכה גם מצד מצביעים ביישובים יהודיים, מה שכנראה יסייע לה לעבור בבטחה את אחוז החסימה, ואילו לרע"מ יש קהל תומכים נאמן, בעיקר בנגב, שיתגייס לטובתה ביום הבחירות, בדיוק כפי שקרה בבחירות הקודמות שנערכו במרץ 2021", הוא מוסיף.
לדברי ד"ר רודניצקי, לפי שעה, בל"ד לא צפויה לעבור את אחוז החסימה, אולם אין ספק שהמפלגה הצליחה להגדיל במידה ניכרת את התמיכה העממית בה בתוך פרק זמן קצר יחסית, והיא נמצאת במומנטום חיובי. יש לזקוף זאת לעובדה שמנהיג המפלגה, סאמי אבו שחאדה, זוכה בציבור הערבי להערכה שאינה נופלת, ואולי אף עולה על ההערכה שלה זוכים ראשי המפלגות הערביות האחרות. "עם זאת, למרות שההערכה של הציבור הערבי על תפקוד ממשלת בנט-לפיד אינה גבוהה, עדיין הציבור ברובו מבקש לראות מפלגה ערבית בקואליציה. גם אם הציבור הערבי אינו מתלהב מהניסיון הקואליציוני הקצר של רע"מ, הוא לא פוסל ניסיון דומה בממשלה הבאה", הוא מסכם.
משלוש הרשימות הערביות, רק חד"ש-תע"ל צפויה לעבור את אחוז החסימה ולקבל מהמצביעים הערבים 4.1 מנדטים; רע"מ מתנדנדת על סף אחוז החסימה עם 3.7 מנדטים; בל"ד – רק 3.2 מנדטים ועלולה שלא לעבור את אחוז החסימה. בגזרת המפלגות היהודיות, הליכוד עשויה לקבל 1.3 מנדטים מהמצביעים הערבים, מרצ – כחצי מנדט, יש עתיד – 0.3 מנדט.
כשליש מהציבור הערבי (34.2%) סבורים שאין כיום מועמד מתאים לתפקיד ראשות הממשלה. בכל זאת, בנימין נתניהו הוא המועמד המוביל בעיני הציבור הערבי לתפקיד זה (18.6%) ואחריו סאמי אבו שחאדה (6.6%), אחמד טיבי (6.3%), מנסור עבאס (4.8%), יאיר לפיד (4.7%), בני גנץ (3.2%) ואימן עודה (3.0%).
כמחצית מהנשאלים (46.8%) סבורים שכדי להבטיח הישגים לציבור הערבי, רצוי שמפלגה ערבית תצטרף לכל ממשלה אשר תקום לאחר הבחירות; 15.6% מסייגים את הסכמתם להצטרפות רק לממשלת מרכז-שמאל. מנגד, 22.3% סבורים שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ.
תפקודה של ממשלת בנט-לפיד כלפי האוכלוסייה הערבית זוכה להערכה נמוכה מאוד – בעיקר בתחום הכלכלי, בתחום הביטחון האישי, ובתחום בעיות התכנון והבנייה. 40.9% ממשתתפי הסקר סבורים שמצבה של האוכלוסייה הערבית בעקבות כהונת ממשלת בנט-לפיד גרוע יותר מבעבר, ו-44% סבורים שהמצב נותר ללא שינוי. רק 13% סבורים שחל שיפור במצבה של האוכלוסייה הערבית.
