בהיבט המדיני והביטחוני, ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו לא מתכוון לתת לרשימת הציונות הדתית להשפיע יותר מדי על ההחלטות. גורם בכיר בליכוד שצוטט על ידי דני זקן ב'גלובס' אמר כי בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון, ראש הממשלה המיועד נתניהו ישמור לעצמו את הסמכויות וההחלטות, ולא יאפשר דריסת רגל למפלגות אחרות.
"נתניהו יאפשר התדיינות כמו שהוא יודע וישמע את כל הדעות, אבל את ההחלטות המהותיות יקבל בעצמו", אומר הבכיר בליכוד.
לדברי הגורם, סוגיות כמו הבנייה בהתיישבות הן מדיניות וברור כי יהיה שינוי מהממשלה הקודמת. אולם, זה יתבצע באופן שלא יפגע ביחסים עם ארה"ב. לשרי הציונות הדתית תהיה אוזן קשבת, אבל את מה שיקרה בפועל בנושאים האלה יקבע נתניהו. סיבה מרכזית לכך היא האפשרות כי תהיה זו הקדנציה האחרונה של נתניהו, שבה יבקש להותיר חותם משמעותי. הסכמי אברהם היו הישג מפואר אחד, והוא יבקש להרחיבו ולבססו.
ב'ישראל היום' דווח כי ח"כ יריב לוין, שסיים במקום הראשון בפריימריז, הביע בשיחות סגורות את רצונו בתיק החוץ והוא נחשב לאחד המועמדים הבולטים לתפקיד. לוין מקורב לנתניהו ונחשב לבן בריתו הפוליטי. הוא מזוהה בעיקר עם אג'נדה העוסקת בתיקון מערכת המשפט, אולם ידוע גם כאידאולוג נוקשה בתחום המדיני, והוא מעוניין לשדרג את מעמדו.
ח"כ בולט נוסף שצפוי לדרוש את תיק החוץ הוא ישראל כץ, אשר כיהן בתפקיד למשך שנה ושלושה חודשים בין 2019 ל-2020. כץ דורג בפריימריז במקום נמוך ביחס לציפיות, אולם הוא עדיין נחשב לאחד מבכירי הליכוד ומחזיק בכוח רב במוסדות המפלגה.
לו הדבר היה תלוי בנתניהו, והוא יכול היה לפעול ללא שיקולים פוליטיים, הוא היה שומר את התיק לעצמו או מפקיד אותו בידיו של שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, רון דרמר. זהו סוד גלוי בחוגים הפנימיים בליכוד ובסביבתו של ראש הממשלה הנבחר כי דרמר הוא האדם הקרוב ביותר לנתניהו, ובתקופת כהונתו כשגריר הוא נהנה מהשפעה שחרגה בהרבה מגבולות תפקידו.
עם זאת, למרות ההישג של הליכוד ושל גוש הימין, נתניהו יצטרך לנהל קואליציה צרה ולספק תפקידים לכל הדורשים – בתוך הליכוד ומחוץ לו – ולכן, נכון לעכשיו לא נראה סביר שיוכל לממש את הפריבילגיה של הענקת תיק החוץ לדרמר ולא לאחד מחברי הכנסת שמחזיקים בכוח פוליטי.
