בתום יום דיונים ארוך, אישרה הוועדה בראשות ח"כ אופיר כץ ברוב של 8 תומכים ו-6 מתנגדים, את הצעת החוק לאחר שדחתה את מרבית ההסתייגויות שהוגשו ע״י חברי האופוזיציה, והיא תעלה להצבעה בקריאות שניה ושלישית במליאת הכנסת בכפוף לרוויזיה. דקות ספורות לפני ההצבעה האופוזיציה הצליחה לשכנע את הקואליציה כי ביקורת שיפוטית תחול במקרים בהם ראש הממשלה עצמו מתמנה לשר, שר נוסף במשרד ובביקורת פרוצדורלית.
לפי ההצעה, כל גורם משפטי, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא יידרש לכל עניין הנוגע למינוי או העברה של שר מתפקידו, מכל עילה שהיא, למעט לעניין התקיימות תנאי הכשירות הכתובים בחוק יסוד הכנסת. סעיפי החוק יחולו גם על סגני השרים.
בהתייחס לכינון הממשלה, יו״ר האופוזיציה יהיה רשאי לדרוש הצבעה נפרדת לאישור של עד רבע מהשרים המיועדים, אם לדעתו קיים ספק בדבר עמידתם בתנאים שנקבעו. רה"מ והשר המיועד יהיו רשאים להשיב והכנסת תצביע מיד על כל אחד מהמיועדים להיות שרים עליהם דרש להצביע יו"ר האופוזיציה. במידה והחליטה הכנסת לאשר את בקשתו, לא יתמנה אותו אדם לשר, אף אם הביעה הכנסת אמון בממשלה שהתייצבה בפניה.
במקרה של צירוף שר במהלך קדנציה, לבקשת 40 חברי כנסת, וטרם אישור המינוי, יציג רה"מ בפני הכנסת את נסיבות המינוי של השר המיועד, והאם מתקיימים בו תנאיי הכשירות ע"פ החוק. גם השר יהיה רשאי להשיב לדרישת חברי הכנסת.
הכנסת תהיה רשאית להעביר שר מכוהנתו בהחלטה של רוב חבריה, כשתדון בבקשה לאחר שהונחה בפניה המלצת ועדת הכנסת, לפי דרישה של לפחות 40 ח"כ לפחות. לשר המיועד תינתן הזדמנות לטעון את טענותיו בפני ועדת הכנסת ובפני המליאה.
במידה והעבירה הכנסת שר מכהונתו, לא יתמנה אותו אדם לשר או לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת. הוראות סעיף זה לא יחולו על ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי.
היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק התייחסה במהלך היום להצעת החוק: "אנחנו רואים קושי גדול מבחינת השימוש לרעה של הכנסת בחקיקה שלה, גם בהעדר חוסר הכלליות שיש בה. הצענו מנגנונים שונים כמו של תחולה עתידית שלא התקבלו ע"י מצעי החוק. המנגנונים שהוספנו באים להגביר שקיפות ולא לרפא דברים אחרים כמו חוסר ביקורת שיפוטית".
8 ח״כים תמכו בהצעה, ו-6 התנגדו.
