שר הבטחון בני גנץ, חשף בשיחה עם כתבים צבאיים לקראת ביקור ביידן בשבוע הבא את עומק מכירות הנשק הישראליות למדינות ערביות סוניות מתונות במזרח התיכון.
מאז החתימה על הסכמי אברהם לפני כשנתיים, נערכו כ-150 מפגשים של גורמי מערכת הביטחון וצה"ל עם עמיתיהם במדינות האזור, לא כולל ירדן ומצרים. בנוסף, נחתמו עסקאות של רכש ביטחוני מישראל עבור מדינות האזור ביותר משלושה מיליארד דולרים.
גנץ גם התייחס לפרויקט הגרעין האיראני וההסכם המתהווה בין ארה"ב לאיראן. "אנחנו מנסים להשפיע ואנחנו משפיעים בחדרים סגורים", אמר. "אני אישית נפגשתי עם מזכיר ההגנה, מזכיר המדינה והיועץ לביטחון לאומי, וכך עושים כל הגופים והמנהיגים – מראש הממשלה הנוכחי והקודם, דרך כל גופי הביטחון".
"האמריקנים מגבירים את תשומת הלב שלהם גם במזרח התיכון", הוסיף גנץ, "בסופו של דבר ההתאגדות תחת סנטקום והפעולות השונות, מצריכות קשב אסטרטגי ששיאו הוא ביקור ביידן. זה גם מסר לאיראן, וזה מחזק מאוד את מעמדה של ישראל שביידן מבקר במזרח התיכון, ובפרט בישראל ובסעודיה".
גנץ אמר כי מי שעומד מאחורי מתקפות כלי טייס לכיוון המים הכלכליים של ישראל הם האיראנים. "חיזבאללה עשו שימוש בפעולה מול אסדת כריש בכטב"מים תוצרת איראן" מבהיר שר הביטחון גנץ. "צריך לומר שחיזבאללה פועל בשליחות איראן, והנשק שלו הוא נשק תוצרת איראן בין אם הוא מיוצר שם או שהידע נרכש על ידם. אנחנו ממשיכים לפעול בכל מקום שיידרש".
גורם ביטחוני בכיר מוסיף לדברים: "איראן מהווה את מעיין אי היציבות האזורי – והיא אתגר עולמי ואזורי, וגם בעיה ביטחונית לישראל ופוטנציאל האיום החמור ביותר שלה. אם נספור נפילות של טילים וכטב"מים – נגלה שאיראן פועלת באמצעות שלוחיה יותר מול מדינות המפרץ מאשר מול ישראל. זו עוד סיבה להדק את שיתופי הפעולה האזוריים– גם בהיבטי הגנה אווירית, גם בהגנה ימית, וגם בשיתופי פעולה נוספים".
במערכת הביטחון אומרים כי "יש להגביר את הלחץ על איראן ולשכנע את ארה"ב שאם תחתום על הסכם – עליו להיות ארוך טווח הרבה יותר ומהודק וללא חורים. צריך להיערך לאפשרות שאם לא יהיה הסכם, או שיהיה הסכם רע – לישראל תהיה תוכנית חליפית".
במערכת הביטחון התייחסו לפיקוח של ישראל על ההתגרענות האיראנית: "זה מחייב אותנו למודיעין מעולה, שיחליף את הפיקוח העולמי החסר על פרויקט הגרעין האיראני ולהכין מערכות אופרטיביות, מודיעיניות ומבצעיות לאפשרות של תקיפה. יש לישראל תוכנית בניין כוח, הצטיידות, אימונים ותרגילים ותוכניות מבצעיות שמשפרים כל הזמן".
באשר לסוגיה הפלסטינית אמר שר הביטחון: "גם הרשות הפלסטינית צריכה לעשות צעדים בוני אמון, ואנו דורשים מהם להרחיב את הפעילות הביטחונית שלה בשטחי איי ולבלום את סוגיית הפנייה לבית הדין הבינ"ל בהאג. צריך לזכור איפה היינו לפני שנה וחצי מול הפלשתינים, ואנו משפרים את מצבם הכלכלי גם של תושבי רצועת עזה, ישירות מולם". בכוונת גנץ להגדיל את מכסת היתרי העבודה בישראל לתושבי עזה לכ-20 אלף, ובכל מקרה להתנות פרויקטי פיתוח אזרחיים גדולים בעזה בעסקת להחזרת השבויים והנעדרים משבי חמאס.
שר הביטחון התייחס לסוגיית מינוי הרמטכ"ל: "יש שלושה מועמדים מצויינים, ובעיני, לא משנה מי מהם ימונה, ומי ימנה אותו, אני מבטיח שלמדינת ישראל יהיה רמטכ"ל מצוין ככל שזה יהיה אחד המועמדים האלו. אני ממתין כרגע להכרעת היועמ"שית לפני שאתקדם בתהליכים ובהיוועצויות הנדרשות".
"אני יכול להגיד רק דבר אחד על מה שקרה בשיחה ביני ליועמ"שית", חשף גנץ, "בפתח השיחה אמרתי לה שלא משנה מה תהיה ההחלטה שלה, אני אכבד אותה. אמרתי לה: 'מה שתחליטי הוא מה שיהיה'. אני חושב שנכון שגם אנשים אחרים בהנהגה הפוליטית ינהגו כך. זה נושא חשוב באופן קריטי לביטחון המדינה וסוגייה ממלכתית. צר לי שגוררים את זה לוויכוח הפוליטי. אני מבקש להגיד שיש לנו רמטכ"ל מצוין, ואני בטוח שהוא משרת וימשיך לשרת את מדינת ישראל עד יומו האחרון בתפקיד ויוביל את הצבא לעוד הישגים בכל הזירות".
