ארכיאולוגים של רשות העתיקות חשפו ממצאים חדשים שהשתמרו מתקופת חורבן בית שני, 2,000 שנה אחרי שריפת ירושלים בידי הרומאים. הממצאים התגלו בימים האחרונים בשטח חפירה חדש שמנהלת רשות העתיקות בעיר דוד, במימון עמותת אלע”ד, והם מתארים באופן מוחשי את ימיה האחרונים של ירושלים ערב החורבן.
בחפירה החדשה בדרך עולי הרגל, רחובה הראשי של ירושלים בתקופת בית שני, נחשפים שרידי מבנים שקרסו בזמן החורבן לצד הדרך. באחד המבנים שנחפרו התגלו שבבי פחם של קורות עץ שנשרפו במהלך החורבן, שברי כלי אבן מעוטרים ששימשו את תושבי העיר ערב החורבן, משקולת אבן, פלך טוויה וקערת שחיקה מבזלת.
לצד ממצאים אלה התגלה גם מטבע מהשנה השנייה למרד הגדול ברומאים הנושא את הכיתוב “לחירות ציון”. לאחר ניקוי המטבע במעבדות רשות העתיקות התברר כי במטבע ישנו חור, ונראה שהוא נוקב בכוונה תחילה.
יניב דוד לוי, חוקר בענף המטבעות של רשות העתיקות, הסביר את פשר הנקב: “נראה בבירור שהמטבע נוקב בכוונה תחילה והחור שבו לא נוצר כתוצאה של בלייה טבעית של החומר”. לדבריו, “המטבע נוקב בכוונה כדי לאפשר כנראה תלייה שלו”.
לוי מציע שתי אפשרויות עיקריות לזהות האדם שענד את המטבע מימי המרד: “את זהותו של האדם לו היה שייך המטבע כנראה שלא נדע לעולם, אך שמירת חפצים כמזכרת אינה תופעה חדשה. יש לנו עדויות לכך שמשפחה יהודית שמרה לאורך דורות מטבעות מתקופת החשמונאים ומרד החורבן ומצאה את סופה בימי מרד בר כוכבא במערת מפלט. הטרגדיה שלהם אפשרה לנו למצוא את המטבעות יחד ולהבין שמי שמצא את מותו במרד בר כוכבא ראה במטבעות אלו חשיבות ולקח אותם איתו למסתור”.
“מטבעות אלו לא היו בעל ערך כלכלי וברור כי נשמרו כמזכרת. מנגד, ידועה לנו גם תופעה של חיילים רומיים אשר לקחו איתם מטבעות ממרידות היהודים כמזכרת ונמצאו במספר מחנות צבא ברחבי אירופה. במקרה של המטבע הזה שהתגלה השבוע בירושלים עצמה, נראה שהאפשרות כי המטבע היה בידי יהודי – סבירה יותר”.
לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות שלמה גרינברג וריקי זלוט הר טוב: “כלי האבן, האופייניים לתקופת בית שני כיוון שאינם מקבלים טומאה, לצד פלך הטוויה שנועד לייצור בגדים, וקערת השחיקה שנועדה לטחינת מזון, כל אלה יחדיו, מציירים תמונה אנושית של חיי התושבים שחיו בירושלים רגע לפני החורבן. לחזור לכאן אחרי 2,000 שנה ולחשוף מחדש את שרידי החורבן של ירושלים במיוחד כשמדובר בחפירה שמתקיימת זמן קצר לפני תשעה באב, זה דבר מרגש מאד שלא ניתן להישאר אליו אדישים”.
ד”ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות: “העדויות הארכיאולוגיות לחורבן ירושלים חבויות באדמת העיר. הארכיאולוגים שחופרים כיום בעיר דוד נחשפים לעדויות האלה מידי יום, והנה, גם בימים האחרונים, עוד תגלית שכזו נחשפת מן העפר לנגד עיניהם. כשאתה נוגע בפחם ובמפולות האבן מחורבן בית שני, כל האירועים קמים לתחייה מתוך האבנים השרופות. לא צריך להיות ארכיאולוג כדי לראות את העדויות ולחוש את החורבן העז שהתחולל כאן לפני 2,000 שנה”.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לממצאים: “יש מעט מאד מקומות בהם ניתן ממש לגעת באופן פיסי בחורבן של ירושלים. הודות לחפירה החדשה של רשות העתיקות בעיר דוד, המאורעות הנוראיים שעליהם אנחנו קוראים בספרי ההיסטוריה ואשר הובילו לתענית ט’ באב, מיתרגמים לעדויות מוחשיות. בימים אלה של פילוג פנימי, עלינו להיות ערים להד המגיע אלינו ממעמקי עברנו, ולשאוף אל המשותף והמחבר”.
