בית חולים מתחת לגשר? הביקורת והאפשרויות של צה"ל ביו"ש

לאחר שבצה"ל הבינו שהמחבל שביצע את פיגוע הירי ליד ברוכין הגיע רגלית לגבעה סמוכה וממנה ירה לעבר הכביש, החליטו לבצע עבודות חישוף של הצמחייה באזור מתוך מחשבה שהדבר יכול להפחית את הסיכויים שמחבל נוסף יוכל לחזור בעתיד על פיגוע במתווה דומה.

דובר צה"ל עדכן הבוקר כי "כוחות צה"ל בחטיבת אפרים יחד עם כוחות הביטחון, ממשיכים במצוד אחר המחבל שביצע את פיגוע הירי בסמוך לברוכין השבוע".

עבודות החישוף בכביש 446 בו אירע פיגוע הירי.

"במקביל למרדף ולמאמץ המודיעיני, כוחות הנדסיים מבצעים חישופי קרקע בשטח הסמוך לכביש 446 במטרה לאפשר את המשך החיפושים ובכדי לשפר את ההגנה במרחב והפיכתו למוגן יותר".

בפיגוע הירי הקטלני השבוע, נרצחה צאלה גז הי"ד שהייתה בדרכה לחדר לידה יחד עם בעלה חננאל שנפצע באורח קל. הרופאים נלחמו על חייו של התינוק שיולד בניתוח חירום והצילו את חייו. מצבו עדיין קשה.

מועצת חכמי חלם?

ההחלטה לבצע עבודות חישוף בקטע הכביש הזה לאחר הפיגוע מעוררת תהיות רבות. מדוע הדבר מבוצע רק כעת לאחר האסון הכבד של רצח אישה יהודיה בדרכה לבית החולים? אם רק עכשיו הבינו בצה"ל שצמחייה בצדי הכביש עלולה להוות מקום מסתור למחבלים שיוכלו לבצע משם פיגוע ירי, האם בעקבות כך יתבצע חישוף דומה לכל אורך הכבישים בשטחי יהודה ושומרון?

לפי ההיגיון של עבודות החישוף, אולי כדאי לשקול לאסוף מצדי הכבישים ביו"ש את כל הסלעים והאבנים שמשמשים את הערבים ליידוי אבנים ופיגועי טרור רצחניים כנגד יהודים?

האם לא הגיעה העת לטפל באיום עצמו במקום לבנות בית חולים מתחת לגשר? אם יש ערבים מסוכנים שרוצים לבצע פיגוע, לא להמתין לשעת הכושר מבחינתם, לא לבחון את רמת המסוכנות אלא לטפל בצורה יעילה שתבהיר לאויב שלא כדאי לפגע ביהודים.

לצד זאת, יש לציין כי אכן בתקופה האחרונה חלה ירידה משמעותית באירועי הטרור ביהודה ושומרון, גם אופי הפעילות של צה"ל שלא חשוף כולו לעיני הציבור השתנה מאוד בחודשים האחרונים. עם כניסתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לתפקידו הורה לצבא להיכנס למחנות הטרור בצפון השומרון ולא לצאת מהם.

לא כך נראית מלחמה

המציאות של גדודי צבא שנמצאים בקביעות בלב מעוזי הטרור משפיעה בצורה ברורה על גרף הטרור בשטח, הריסות הבתים שמבוצעות במחנות הטרור הן לבלי הכר ממה שצה"ל דמיין לבצע בעבר, שכונות שלמות של טרור משנות את פניהן, סימטאות שהיו פעם מלכודת מסוכנת לכניסת לוחמים ורכב צבאי לא יכול היה להיכנס לתוכן, הפכו עם הזמן לכבישים סלולים לאחר שיטוח של עשרות מבנים.

לכל אורך החודשים האחרונים עשרות אלפי תושבים מג'נין, טולכרם, נור א-שמס ועוד גורשו מבתיהם והם מתגוררים במחסות ציבוריים. מאות בתים שהופללו במתן סיוע לטרור נהרסו עד ליסוד ועוד עשרות נמצאים על כוונת הדחפורים של צה"ל שאינם מפסיקים לעבוד ביעילות.

גורמים שונים מעלים טענות מוצדקות בחלקן כלפי הדרג הצבאי והדרג המדיני לאור אירועי הטרור ביו"ש. מי צודק? מחד כמות הפיגועים ירדה משמעותית ועל כך יש לברך ולהודות לה' ולכוחות שעמלים על כך בשטח. מאידך, ברור שכל פיגוע רצחני הוא דבר אחד יותר מדי. לא ניתן להשלים עם מציאות שמידי פעם יש פיגוע ואמא לארבעה נרצחת לעיני בעלה בדרכה לחדר לידה.

מה כן אפשר לעשות ולא נעשה ויכול להשפיע בצורה מהותית על התנהלות הצבא ביהודה ושומרון? ובכן, כנראה שתשובות רבות יכולות להיאמר על שאלה זו, אבל צריך להבין מה ההבדל בין עזה ליו"ש. למה שרים וחברי קבינט יכולים לומר שוב ושוב שכפרי הטרור צריכים להיראות כמו חאן יונס ורפיח ועדיין זה לא ממש קורה. למה כמות המחוסלים ביו"ש קטנה מאוד לעומת עזה למרות שצה"ל יכול לפעול שם בעוצמה הרבה יותר גדולה ובקלות יחסית.

ובכן התשובה לכל השאלות הללו היא מילה אחת: מלחמה. בעזה הממשלה הכריזה מלחמה. אפילו הייעוץ המשפטי לממשלה אישר את ההחלטה. כאשר הצבא פועל תחת ההגדרה של מלחמה, האזור כולו מושפע מכך, הוראות הפתיחה באש הם אחרות, פעולות הריסה של בתים אינן דורשות אישור משפטי, הפצצות מהאוויר הן מעשים שבכל יום, הכל שונה לגמרי.

בשונה מרצועת עזה, ביהודה ושומרון לא הוכרז על מצב מלחמה. מי אמור להחליט להכריז על כך? ובכן כאן יש הפתעה קטנה. כאן הדרג הצבאי לא יכול להסתתר מאחורי הדרג המדיני. אלוף פיקוד מרכז הוא הריבון בשטחי יהודה ושומרון. הוא מעין ממשלה של איש אחד עם סמכויות מרחיקות לכת. בידיו נמצאת הסמכות להכריז על מצב מלחמה ביהודה ושומרון.

מדוע הוא לא עושה זאת? סיבות רבות יכולות לעמוד מאחורי ההחלטה לא לקבל החלטה כזו. מדובר בהחלטה דרמטית שתשפיע ישירות על חיי התושבים במקום, יהודים וערבים כאחד. ההחלטה יכולה להיות מסוכלת על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטה הצבאית הראשית, ובנוסף, מדובר בהחלטה שיש לה משמעויות של סדרי כוחות אחרים ועוד השלכות רחבות.

אולם נראה שצריך להבין ולהכריז בקול: צה"ל פועל ביהודה ושומרון, הוא פועל אפילו בעוצמה. אבל הוא לא נלחם בטרור בכל הכוח. זו המשמעות של אי ההכרזה על מצב מלחמה. אי אפשר לתקוף תהלוכות חמושים, אי אפשר לפעול במהירות ובצורה של ענישה קולקטיבית. אי אפשר