אהרן ברק: "ישראל נשלטת בפועל על ידי אדם אחד. הפכנו לנתינים"

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, נשא נאום מוקלט מראש שהוקרן הערב (מוצ"ש) בהפגנה בכיכר הבימה בתל אביב. האירוע נערך לציון שלוש שנים לנאום שבו הכריז שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה במערכת המשפט.

הנאום המלא:

"ב-4.1.2023 – לפני שלוש שנים – הכריז שר המשפטים יריב לוין על המהפכה המשטרית של הממשלה. השלב הראשון כלל, בין השאר, שינוי ההרכב של "הועדה לבחירת שופטים", צמצום כוחו של בית המשפט לפסול חוקים, ביטול עילת הסבירות, שינויים במעמד היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה.

לאחר זמן למדנו על שלבים נוספים.

העם יצא לרחובות. עשרות אלפי אנשים הצטרפו לגל המחאה למען הדמוקרטיה ולהגנה על מערכת המשפט. התקיים דיון ציבורי ער בנושאים כמו הוועדה לבחירת שופטים ועילת הסבירות. הציבור הישראלי נקרא לדגל והצליח לעצור רבות מההצעות של השר לוין.

הפעולות לשינוי המשטר בישראל נפסקו זמנית בעקבות אירועי ה 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. הפסקה זו הייתה קיצרת מועד.

ב 2 לאוגוסט 2024 הכריז שר המשפטים על המשך המהפכה. "שום דבר לא יזיז אותי מדרכי" אמר.

מאז נמשכת המהפכה המשטרית במלוא עוצמתה. לכנסת הוגשו יותר ממאה הצעות חוק הקשורות במה שמכונה הרפורמה ונעשו פעולות משטריות קשות כגון, אי הכרה במינוי של יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ופיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

לעיתים המלחמה של שר המשפטים ושל הממשלה, הפכה להיות פרסונאלית. השיח הפך אישי. בימים האחרונים איים השר סמוטריץ' על הנשיא עמית – בכך הוא איים על כל מערכת המשפט.

הנשיא עמית והיועצת המשפטית בהרב מיארה – אנחנו מאחוריכם. חזקו ואימצו. אני בטוח שדבר לא ירתיע אתכם.

המהפכה המשטרית ממשיכה לפעול במלוא המרץ. לאחרונה התבשרנו כי הממשלה מבקשת להקים ועדת חקירה מיוחדת שנשלטת על ידי פוליטיקאים. המערכות שאותן צריך לחקור הן שיקבעו מי יהיו החוקרים.

למה הממשלה נלחמת כך במערכת המשפט? תשובתי היא:
משום שהתפקיד של מערכת המשפט הוא למנוע מהממשלה לפעול באופן שסותר את הערכים, החוקים וחוקי היסוד שלנו.
משום שהתפקיד של מערכת המשפט הוא להגן על שלטון החוק.
משום שהתפקיד של מערכת המשפט הוא להגן על זכויות האדם, על הפרט ועל המיעוט מפני עריצות הרוב.
מעצם התפקיד של מערכת המשפט היא תמיד נמצאת במתח עם הרשויות האחרות.

כך בכל מדינה דמוקרטית. כך היה גם אצלנו תמיד, אך היום המתח הפך להיות שבירת כלים.

ממשלה שרוצה לפעול מבלי שיהיה מי שיבקר אותה – נלחמת בבית המשפט, בשומרי הסף ובמערכת המשפט.

שרי הממשלה מרבים לדבר על הסמכויות שלהם. הם טוענים שבית המשפט פוגע בסמכות שלהם ומהם מונע למשול.

אלא שבמדינה דמוקרטית סמכות שלטונית לעולם אינה מוחלטת. כל סמכות היא מוגבלת. היא מוגבלת על ידי ערכים וכללים כמו החובה לנהוג בשוויון, בהוגנות, בסבירות, בתום לב, במידתיות.

התפקיד של בית המשפט הוא לדאוג לכך שהסמכות תופעל באופן חוקי. שלטון שרוצה שהסמכות שלו תהיה בלתי מוגבלת – נלחם במערכת המשפט.

כל אחד מאיתנו שואל את עצמו 2 שאלות. האחת, האם אנו עדיין דמוקרטיה ליברלית? והשניה, מה כל אחד מאיתנו צריך לעשות כדי שהדמוקרטיה תישאר ליברלית?

הנה תשובתי לכם.

האם אנו עדיין דמוקרטיה ליברלית? תשובתי – כבר לא! זה לא קרה בארוע דרמטי וחד פעמי. זהו תהליך שבו היבטים מהותיים של הדמוקרטיה, נמצאים תחת התקפה קשה והדמוקרטיה נחלשת. ההגנה על זכויות האדם, הפרדת רשויות, שלטון החוק ועצמאות הרשות השופטת – הולכים ונחלשים.

המשטר שלנו כעת הוא שלטון של רשות פוליטית אחת שנשלטת בפועל על ידי אדם אחד, אותו אדם שולט בממשלה ושולט בכנסת. זהו ראש הממשלה. כדי ששליטה זו תהא מלאה יש להשתלט גם על הגוף היחיד שיכול לבקר את השלטון – בית המשפט.

לא פלא הוא שהשלב הראשון של המהפכה המשטרית, התרכז במינוי שופטים ובכוחם לפסול חקיקה ופעולות של הממשלה. כאשר בית המשפט הוא "שלנו", שוב לא יתקיים שלטון החוק בשלטון. תחתיו יבוא שלטון השלטון בחוק!

היחס בין הדרג הפוליטי לבין הצבא, המשטרה, המוסד והשב״כ, השתבש לחלוטין. ראש הממשלה רואה עצמו מוסמך להורות לדרג הביצועי כיצד עליו לפעול בכל תחום. היחס למפגינים הוא כאל עבריינים. המשטרה מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת.

המהפכה המשטרית הביאה לקרע עמוק בחברה הישראלית. קרע זה נובע מתוך כך שהאמנה החברתית שעמדה ביסוד המדינה נרמסה באלימות. לפי האמנה החברתית השלטון הוא נאמן של הציבור. אלא שהממשלה פועלת למען אינטרסים מגזריים ולא למען טובת הכלל והיחיד. תחת נאמנות של השלטון באה הנאמנות לשלטון.

המהפכה המשטרית הביאה לפגיעה קשה בערכיה של הכרזת העצמאות. הכרזת העצמאות מבטאת את החזון של המדינה ואת האני מאמין שלה. נשוב ונזכיר כי הכרזת העצמאות קבעה כי המדינה שלנו "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת וגזע". השלטון בישראל כיום אינו מקיים שיוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרח. חוסר השיוויון בגיוס לצבא של החרדים שתורתם אינה אומנותם ואשר נדון כעת בכנסת, האפליה והאלימות כלפי החברה הערבית, אלו הן רק שתי דוגמאות לכך שזכויותנו כאזרחים מופרות יום יום.

על פי עקרון הממלכתיות שאפיין את ישראל מיום הקמתה, השלטון פועל למען האינטרס הציבורי. במציאות שלנו היום אינטרסים מגזריים, אינטרסים אישיים ונאמנות לשלטון גוברים על האינטרס הציבורי. הפכנו ממעמד של אזרחים למעמד של נתינים.

ואשר לשאלה השניה שכל אחד מכם שואל – מה אני יכול לעשות כדי לשמור על הדמוקרטיה הליברלית, על הזכויות שלי, על הכרזת העצמאות ועל הממלכתיות שאפיינה אותנו – תשובתי היא זו.

הגורם היחיד שיכול לעצור את ההתדרדרות של הדמוקרטיה שלנו – הוא העם. בית המשפט בכוחות עצמו, לא יוכל לאורך זמן למנוע את ההתדרדרות שלנו. רק העם – זה העומד במרכז הדמוקרטיה הליברלית – יכול לעצור את ההתדרדרות ואף להחזיר אותנו למה שהיינו וקיווינו כי נמשיך להיות.

הדמוקרטיה שלנו הייתה תמיד דמוקרטיה מתגוננת. בידנו הכוח למנוע את נפילתה. אנו יכולים לעשות זאת בשיח ציבורי ער, בהתארגנויות אזרחיות ובהפגנות – כדוגמת ההפגנה שלכם כאן הערב. חשוב שהעם יגן על בית המשפט ועל שומרי הסף. חשוב שהמפלגות שמתמודדות בבחירות, יתחייבו שיעצרו את ההפיכה המשטרית ויפעלו לביטול חוקים והסדרים שפוגעים בדמוקרטיה. עליהם להתחייב שיפעלו להגן על בית המשפט, על מערכת המשפט ועל שומרי הסף.

כל חיי עבדתי בשירות הציבור. אינני אדם שנואם בכיכרות. אני מדבר אליכם הערב כי מפעל החיים של כולנו בסכנה – הדמוקרטיה הליברלית הולכת ונחלשת, הולכת ומתפוררת.

כל אחד מאיתנו צריך לאחוז בידו את דגל המדינה. להניף אותו גבוה, ולבטא בכך את נאמנותו למדינה ולא לשליטיה – לשלטון החוק ולא לשלטון השליט.

כל אחד מאיתנו יפעל בתחומו לביסוסה מחדש של האמנה החברתית שלנו ושל הממלכתיות שלנו. כל אחד מאיתנו צריך לפסוע לאור "כוכב הצפון" שלנו – הכרזת העצמאות, המבטאת את חזון העם, ואת האני מאמין שלו.

ניטול חלק כולנו בבחירות כלליות, שוויוניות וחשאיות כדי להשפיע על עתידנו. ביחד – מתוך אמונה ביכולתו של כל אחד מאיתנו להשפיע – נצליח".