ביקור מיוחד התקיים אתמול בביתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו, הגאון הגדול רבי שלום קמינצקי, ר"י פילדלפיה בנו של נשיא מועצת גדולי התורה בארה"ב וזקן ראשי הישיבות מרן הגאון רבי שמואל בן איטה עטיל לרפו"ש, נכנס יחד עם קבוצת תלמידיו נגידים מארה"ב נדיבי ארגון לב לאחים, וראשי לב לאחים הרב אליעזר סורצקין והרב אברהם זייבלד, לקבלת חיזוק וברכה ממרן ראש הישיבה.
בכניסתו וביציאתו של ראש הישיבה קם רבינו לכבודו.
במהלך הדברים תינה רבינו בכאב נורא את הצרות הגדולות ברדיפת השלטון, וסקר את רדיפת השלטון בהקמתו, והשינוי מאז להיום, והקירוב רחוקים שהיה בשעתו, ומהפכת עולם התורה, להלן התמליל מהביקור המיוחד, חלק מהשיחה היתה בשפת האידיש, ותורגם ע"י אחד השומעים:
הנכד: זה קבוצה שהגיעו עם הראש ישיבה רבי שלום קמינצקי תלמידיו בוגרי ישיבת פילדלפיה תורמים ללב לאחים.
רבינו: מאד יפה, בואכם לשלום.
הנכד: הם הגיעו במיוחד עכשיו בשביל לב לאחים לארץ ישראל.
רבינו: בואכם לשלום, בארץ ישראל יש צרות גדולות, אצלכם גם מסתמא לא דברים פשוטים… הקב"ה יעזור שנפטר מכל הצרות.
הגר"ש קמינצקי: אמן. הראש ישיבה כתב לי מכתב אישי לגבי לעזור לכוללים של … שקרסו, אז ב"ה השתדלתי והצלחתי חלק גדול.
רבינו: בשם הכוללים יש"כ, לא בשמי אני לא מאן דאמר כאן, בשם הכוללים והישיבות זה חיזוק התורה.
הגר"ש קמינצקי יצא מגדרו מהתפעלות מהענווה הנוראה של מנהיג היהדות החרדית שלא לוקח על עצמו את ההצלחה ואומר על עצמו אני לא מאן דאמר.
הנכד: למעשה בזכות הבקשה של סבא, והפעילות של הראש ישיבה אז הסתדר הענין.
הגר"ש קמינצקי: בדיוק.
רבינו: מן השמיים.
הגר"ש קמינצקי: אני גם מרגיש ככה שזה מן השמיים.
רבינו: זה פשיטא לא חידוש.
הרב סורצקין: יש לנו מסורת שישיבת פילדלפיה, עוד מימי רבי אהרן קוטלר, רבי אלי'ה שווי, ויבלחט"א האבא רבי שמואל קמינצקי שיהיה בריא, תמיד היתה שותפה בפעולות הקירוב בארץ ישראל.
רבינו: סדנא דארעא חד הוא, לתורה אין גבולות.
הגר"ש קמינצקי: האבא (רבי שמואל) אומר תמיד את התוספות שמביא את הירושלמי שאדם שקרא ושנה ולא החזיק את התורה, עליו הכתוב אומר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת, אומר שלא יקים, הכוונה שהוא לא משאיר את התורה לבד אצלו, אלא ההרגש צריך להיות שהתורה של כל כלל ישראל.
רבינו: ה' ישמרנו.
הרב סורצקין: הם מספרים שלפני 75 שנה שהגיעו העולים ושמו אותם במעברות…
רבינו אמר לו מיד: לי לא צריך לספר, אני הייתי אז…
הרב סורצקין: אומרים שמישהו נסע אז לרבי אהרן קוטלר, ואמר לו שהביאו לפוניבז' והביאו פה לישיבה בחורים, אז רבי אהרן אמר אם הבני התורה פה בארץ ישראל לוקחים אחריות, אז גם הבעלי בתים באמריקה צריכים לקחת אחריות.
רבינו: מה אפשר להגיד, דברים נפלאים.
הרב סורצקין: הראש ישיבה זוכר שהגיעו פה ילדים תימנים?
רבינו: אני הייתי אז, הייתי בחור אז למדתי בישיבות, אני לא צעיר כ"כ… למדתי אז בישיבה, שנת תש"ח הייתי אז חייב גיוס…
הרב סורצקין: ועשו צרות?
רבינו: אני הייתי עריק! מהעריקים הראשונים…
הרב סורצקין: והילדים שהגיעו היו פה בחדרים של הבחורים?.
רבינו: התחיל אז העניין של חבר הפעילים, אז באו בני ישיבות מאמריקה, והסתכלנו בשני עיניים! יש באמריקה ישיבות?, זוכר אותם עסקנים, ובאו ועשו פעולות ביחד הרבה פעולות גדולות במעברות וכך, הרבה פעולות, היה מאד מאד מצב קשה.
הרב זייבלד: היום גם מגיעים הרבה ילדים ועולים חדשים מצרפת.
רבינו: יש להם מסורת על זה..
הרב זייבלד: ויש לנו מסורת..
רבינו: עם הכל… סוג האלה שנגד, האלה שנעבך, שהם היותר מזידים, והיום הם כמעט תינוקות שנשבו. אז הם היו מזידים יותר, אבל היה מה שהיה, אי אפשר לדמות את המצבים, ה' יעזור שבכל מצב נוכל להעמיד את התורה, "כי הם חיינו ואורך ימינו", וידעו כולם את זה.
והוסיף וברך את התורמים שמסייעים לקירוב רחוקים: ב"ה שבאמריקה יש לכם לב מלא לעזור בשביל זה, הקב"ה יתן לכל מי שנותן יהיה לו כפל כפליים
הצלחה נחת בריאות וכל הדברים הטובים. ורבותינו המנהיגים יהיה להם נחת מהם.
הגר"ש קמינצקי: ב"ה. תלמידים כבנים. תודה.
רבינו: בואכם לשלום, כל ההצלחות, כל טוב לכולם.
הרב סורצקין ביקש שהברכה תהיה ברוחניות ובגשמיות.
רבינו: בכל מילי דמיטב.
