למרות הודעות ההרגעה שיוצאות היום מרוסיה, במערב עדיין בטוחים כי מדובר בפעולות הסחה ושנשיא רוסיה עדיין מעוניין לפלוש לאוקראינה. משלוחי הנשק ממשיכים להגיע בימים האחרונים לאוקראינה ממדינות נאט"ו מלמדים כי המצב עוד נפיץ.
ימים יגידו אם תפרוץ מלחמה שעלולה לגרור אחריה מדינות נוספות שיכנסו לעימות או שמא מדובר בתרגיל דיפלומטי מסוכן שנוקט בו פוטין, למרות הסיכון שטעות קטנה עלולה להביא למלחמה עקובה מדם. השאלה המתבקשת היא מה פוטין רוצה והאם הוא השיג את מבוקשו כשהיום הודיע על תחילת נסיגה? 'חדשות JDN' מנסה לעשות סדר בעימות במזרח אירופה שמאיים להביא להתנגשות של ממש בין רוסיה למערב.
אם רוסיה מצהירה שאין בכוונתה לפלוש לאוקראינה, מדוע חוששים במערב שתפרוץ מלחמה?
בחודשים האחרונים רוסיה ריכזה כ-140 אלף חיילים ליד הגבולות עם אוקראינה. כניסת הצבא הרוסי בשבועות האחרונים לבלארוס, רוסיה "סוגרת" למעשה את אוקראינה מבחינה צבאית משלושה כיוונים: חצי האי קרים אותו כבשה רוסיה בתשע"ד (2014). באזור שעל מימי הים השחור מסתובבות ספינות מלחמה ומוצבים חיילים וציוד צבאי כבד נוסף בבסיסים.
צד נוסף זהו הגבול הרוסי עם המדינה שנמצא בצד המזרחי של אוקראינה. לאורכו ממוקמים עשרות אלפי חיילים רוסים ששונעו לשם בחודשים האחרונים. וכאמור, בשבועות האחרונים גם הגבול הצפון-מזרחי של אוקראינה, בבלארוס.
כשברקע טענותיה של מוסקבה כי הממשלה הפרו-מערבית בקייב נערכת למבצע נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, המערב מפרש את הטענה הזו כהכנת הקרקע לפלישה של צבא רוסיה לשטח האוקראיני, כביכול כדי להגן על המורדים הפרו-רוסים.
למרות החשש במערב, הקרמלין מכחיש שהוא מתכנן פלישה יזומה. הרוסים טוענים כי החיילים רוכזו בסמוך לגבול לצורך תמרונים בלבד – וישמשו את רוסיה לכל היותר להדיפת התקפה שתיזום אוקראינה בדונבאס. עוד הם מתעקשים כי שמורה להם הזכות להניע את כוחותיהם להיכן שירצו בתוך שטחם הריבוני.
אלא שהמודיעין האמריקני טוען כי מדובר בהיתממות רוסית וכי בפועל מוסקבה חותרת באופן פעיל לעימות. האמריקנים טוענים כי רוסיה שלחה לדונבאס בחשאי סוכנים המחכים להוראה מהקרמלין כדי לביים שם מתקפה אוקראינית וכך לתת לצבא הרוסי תירוץ לפלישה.
אימונים של צבא אוקראינה. צילום: משרד ההגנה האוקראיני
מה האינטרס של פוטין במצב שנוצר ובאיומי המלחמה?
על השאלה הזאת אין תשובה חד-משמעית. הסברה המרכזית במערב היא שנשיא רוסיה משתמש באוקראינה כקלף מיקוח, כדי לגרור את ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו למשא ומתן נרחב יותר על פריסת הכוחות ואזורי ההשפעה ברחבי היבשת.
למעשה, מאז נפילת ברית המועצות ותום המלחמה הקרה ב-1991 נאט"ו התרחבה מ-16 מדינות שהיו חברות בברית לארגון של 30 חברות המשתרע עד לגבולות רוסיה, תוך שהיא מצרפת אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר, הברית הצבאית המזרחית שהובילה רוסיה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה.
מבחינת הרוסים, נאט"ו זהו האיום הצבאי הגדול ביותר על מדינתם. רוסיה טוענת כי אחרי שהבליגה שוב ושוב על התרחבות הארגון מזרחה, בתקופה האחרונה הגיע "רגע האמת" והיא צריכה לסמן קו אדום.
הרוסים העבירו לפני כשלושה חודשים רשימת דרישות לארה"ב שעליהן דרשו תשובה בכתב. בין היתר תובעת רוסיה מוושינגטון שנאט"ו תסיג כוחות ממדינות במזרח היבשת שהיו בעבר חלק מהגוש הקומוניסטי – בהן פולין, רומניה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה. עוד דרשו שהארגון יתחייב שלא לצרף אליו עוד מדינות ממזרח אירופה ובראשן אוקראינה וגאורגיה.
בתמורה הציעה רוסיה צעדים בוני אמון מצדה, כגון צמצום התמרונים שהיא מקיימת והפחתה של פעילותה האווירית בשמי אירופה. ארה"ב ונאט"ו דוחות את העסקה בתוקף ומדגישות את אחד מעקרונות היסוד של הברית הצפון-אטלנטית והוא שכל מדינה העומדת בתנאי הסף של הברית רשאית להצטרף אליה.
באמצע ינואר נועדו נציגי ארה"ב, נאט"ו ורוסיה בסדרת פגישות שהסתיימו ללא פריצת דרך. רוסיה הזהירה אז כי אם לא תקבל תשובה "מועילה" על הצעותיה היא תיאלץ "לנקוט את הצעדים הדרושים להבטחת המאזן האסטרטגי ולהסרת איומים בלתי-מתקבלים על הדעת על הביטחון הלאומי שלנו". עוד ציינו הרוסים כי הצעדים יהיו בעלי "אופי צבאי טכני".
אימונים של צבא רוסיה. צילום: משרד ההגנה הרוסי
ההיסטוריה עם אוקראינה
אינטרס נוסף של פוטין לפלוש לשכנה ממערב זאת ההיסטוריה בין המדינות והאוכלוסייה הפרו-רוסית בחלקים מאוקראינה. בין רוסיה לאוקראינה יש קשרים היסטוריים ותרבותיים עמוקים, עד עצמאותה של האחרונה ב-1991, הייתה אוקראינה חלק מברית המועצות, השנייה בגודלה בה מבחינת מספר התושבים אחרי רוסיה.
היחסים בין המדינות התעררו בשנת 2014, אז הנשיא הפרו-רוסי של אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', חזר בו בלחץ "האמא" רוסיה מהכוונה לחתום עם האיחוד האירופי על הסכם שהיה מקרב את קייב למערב והידק את היחסים עם מוסקבה. בעקבות ההחלטה של ינוקוביץ', פרצה באוקראינה מחאה עממית שהסתיימה בהפיכה שבה הודח הנשיא הפרו רוסי ונמלט לרוסיה.
ההפיכה הובילה לעליית ממשלה פרו-מערבית באוקראינה ולפרוץ מלחמה בין הצבא האוקראיני לבין מורדים פרו-רוסים באזורי לוגנסק ודונייצק שבחבל דונבאס, במזרח המדינה. רוסיה התגייסה לטובת המורדים בנשק ובחיילים, ובמלחמה שם נהרגו יותר מ-14 אלף איש.
במקביל כבשה רוסיה מידי אוקראינה את חצי האי קרים וסיפחה אותו לעצמה. בשנים הבאות הפכו אוקראינה ורוסיה ליריבות והשלטון החדש בקייב המשיך להתקרב למערב
אימונים של הצבא הרוסי בחצי האי קרים. צילום: משרד ההגנה הרוסי
האם הצהרות פוטין מלמדות שהוא השיג את מבוקשו?
כמו בכל שאלה גיאופוליטית, גם כאן אין תשובה חד משמעית. במערב חוששים כי מדובר בתרגיל הסחה ודבקים בערכה של המודיעין האמריקאי כי פלישה צבאית של רוסיה עשויה לקרות כבר מחר (רביעי).
למרות החשש במערב, ייתכן שפוטין הרגיש שהוא טיפס על עץ גבוה ושפלישה לאוקראינה תגרום למדינתו נזק גדול יותר מהתועלת אותה הוא ביקש. כך או כך, בשני הצדדים – אוקראינה-המערב ורוסיה – לא שינו את עמדתם באופן רשמי ופומבי, כך שאם פוטין נסוג מהגבולות יש שתי אפשרויות – או שהוא התקפל מדרישותיו, או שהוא כבר פתח במתקפה והמהלך הראשון של זה תרגיל הסחה.
יפה מאוד רק חבל שאי אפשר להוריד
אפשר להעתיק ולהדביק איפה שרוצים
זה לא סרט וידאו
זה… מלחמה🤨