ביום שישי, שושן פורים, כבר המאור, העם היהודי כולו התבשר על הסתלקותו של רשכבה"ג מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוקללה"ה שעלה בסערה השמימה במיתת נשיקה כאשר המונים עמדו תחת מעונו ברחוב רשב"ם בבני ברק וקרעו שערי שמים לרפואתו. רגע לאחר סיום ימי השבעה, חוזר 'חדשות JDN' לרגעים הדרמטיים שחתמו פרק היסטורי בעם היהודי.
בליל פורים האחרון חש מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי מעט שלא בטוב. בעקבות כך החליטו בני המשפחה שלא לאפשר את כניסת ההמונים ולכן סגרו את שערי הבית מלבד מספר מצומצם של מקורבים ותלמידים שזכו להיכנס למעון הקודש. בין התלמידים שנכנסו בליל הפורים: הגאון רבי ישראל תנחום דרדק, הרב אברהם שטרן ועוד מספר בני משפחה בודדים.
ביום הפורים מרן היה חלש מאוד. למרות החולשה הוא האזין לקריאת המגילה ואף קיים את מצוות היום של מתנות לאביונים ומשלוח מנות. במהלך היום לא נערכה קבלת קהל אם כי מעטים ממש זכו להיכנס לקודש פנימה כדוגמת תלמידו הגאון רבי ישראל מאיר דרוק.
בשעת הלילה האזין מרן שוב לקריאת המגילה כמנהגו להחמיר גם בשושן פורים. מרן עלה על יצועו מוקדם מהרגיל ולא התלונן על מאומה. בבוקר התפלל מרן את תפילת השחרית והאזין שוב לקריאת המגילה כשהוא חלש ביותר. לאחר מכן הוא ביקש לשוב לחדרו בכדי לנוח.
בשעה 12:30 התכנסו בני הבית לתפילת המנחה הקבועה בחדר הלימוד אך מרן נשאר במיטה מפאת חולשתו הגדולה. לקראת השעה 14:00 שהה במקום הנכד רבי גדליה הוניגסברג שחשש מעט מפני חולשתו של מרן.
הנכד הזעיק את הרב יעקב קניבסקי שהזמין מיד רופא שהיה גם ככה אמור להגיע. הרופא הגיע ואמר שהכל נראה תקין. הרב היה מחובר למחולל חמצן אך מלבד זה שום דבר לא היה חריג. דקות ספורות לאחר מכן היו צריכים לקחת ממרן דם לצורך בדיקה חשובה. הם חיפשו ווריד אך לא מצאו.
במשך דקות ארוכות הם חיפשו ווריד והנכד נכנס לפאניקה. מדובר היה בבדיקה חשובה וטרם מוצאים את הווריד. דקות ספורות לאחר מכן ראה הנכד הרב יעקב קניבסקי כי פניו של סביו מוזרות. באינסטינקט של רגע הוא זעק "שמע ישראל" וקרא במהירות לאביו הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שגם אמר מיד את פסוקי הייחוד.
הרופא שלא הבין מה הסיפור התחיל לעשות עיסויים והיה בטוח שעוד רגע מרן חוזר לנשום, אך ממש ברגעים האלה הסתלק מרן שר התורה לשמי מעלה במיתת נשיקה. הנכד הזניק מהר את כוחות ההצלה שבתוך רגע הגיעו למקום וביצעו במרן פעולות החייאה.
השמועה פשטה כאש בשדה קוצים ואלפים הגיעו לרחבת הבית בכדי לקרוע שערי שמים לרפואת מרן. לאחר כחצי שעה הודיעו מהבית שאין מה לעשות יותר ורשכבה"ג עלה בסערה השמימה. העם היהודי כולו קיבל את הבשורה המרה ויום הפורים הפך משמחה לאבל כבד כאשר רבבות חשים את תחושת היתמות הנוראית.
לנפטר אי אפשר לקחת דמים, כי הדם לא זורם יותר… כלומר: כשניסו למצוא וריד, זה כבר היה אחרי יציאת נשמה.
היו צריכים לראות את זה במדדים, ולא נראה שהצדדים הצביעו על כך