עָנָיו בִּמְלוּכָה: צעיר הבנים של מרן זצוק"ל שמרעיש את העולם היהודי • פרופיל מקיף

דרכי רשב"ם אבלות, שביליה שוממים, סמטאותיה ריקות מאדם. הרחוב שבמהלך השנה כולה – במשך עשרות שנים היה מלא מפה אל פה, גדוש בהמוני מבקשי עצה – דורשי ישועה, היה כעת ריק לחלוטין. אני צועד לאיטי במעלה הרחוב, מביט אל לשכת הגזית, אל המקום ממנו יצאה תורה והוראה לעם היהודי בדור האחרון, ועיניי מתמלאות בדמעות. המדרגות המפורסמות המובילות אל מעונו של רשכבה"ג מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוקללה"ה היו ריקות מאדם, האור היה כבוי, אך לתדהמתי מבעד לתריסים המוגפים ראיתי קרן אור, כביכול מרן שר התורה עדיין שם, עדיין גומע דף אחרי דף, סעיף אחרי סעיף. תחושת האבל והיתמות מאיימת לקרוע את ליבי, מפרה את שלוותי, ורגליי מוליכות אותי מאליהן לחדר הלימוד המפורסם, מקום בו שהיתי אלפי שעות במהלך חיי.

צעדיי ההססנים הפרו את השקט של בין הערביים ברחוב רשב"ם, עליתי במעלה גרם המדרגות, נאחז במעקה, חזק חזק, מנסה עוד לנשום את אוויר הפסגות, מנסה עוד להיאחז במעקה שקודש הקודשים אחז בו רבבות פעמים. העיניים עצומות למחצה, המחשבות רצות בזה אחר זה, ולפתע אני ניצב שם אל מול הדלת הלבנה, נשען עליה בכל הכוח, מנסה עוד לדמיין שמא טעינו, שמא עדיין חי הוא.

אני דופק בדלת, דפיקה אחר דפיקה, ואז הנכד פותח. באופן טבעי אני צועד קדימה, אפילו לא אומר שלום, וניגש היישר לחדר הלימוד, מצפה לראות אותו חשוך וכבוי, ריק מאדם, אבל המראה שנגלה לעיניי, גרם לי לבכות כמו ילד קטן. האור היה דלוק שם, שמעתי את רעש זמזום הלימוד של מרן שר התורה זיע"א, שמעתי בחוש כיצד האיש שיושב בתוך החדר גומע דף אחרי דף, היה זה מסכת נידה, בדיוק מה שמרן שר התורה היה לומד בימים אלה של חודש ניסן, רגע לפני סיום הש"ס.

ליבי נהפך בקרבי, התקרבתי עוד קצת, הסטתי את הדלת הישנה, והבטתי בדמות הטמירה הזו, בדמותו של הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי – בן הזקונים של מרן שר התורה. הוא ישב שם בשולחן ממנו הוא לא זז למעלה מעשר שנים, הוא היה רכון על גמרא קטנה, בידיו סימנייה ישנה, בדיוק כמו האבא, וכך הוא שט על דפיה. שורה אחרי שורה, תוספות אחרי תוספות. לא רציתי להפריע, יותר נכון פחדתי להפריע. רק עמדתי והבטתי, רק הבטתי ודמעתי. נזכרתי אז בהספדו של מרן הרב שך על בעל ה"קהילות יעקב" שזעק כשקולו נשנק מבכי: "הוא הותיר אחריו בן כמותו. ברא כרעיה דאבוה". המילים כמו התמזגו עם מראה עיניי, ואני? אני לא ידעתי את נפשי, התהלכתי שם כסהרורי, מחפש למצוא נחמה, מחפש להיאחז במשהו, להיאחז ב"וזרח השמש", להתאבל על "כבא השמש".

צעיר וחביב

הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי נולד בשנת תשכ"ט כבן הזקונים של מרן רבי חיים קניבסקי ורעייתו מרת בת שבע אסתר. השמחה אז פרצה גבולות בבית הקט שברחוב רשב"ם 23 בבני ברק. הנער שגדל היה פיקח ביותר, כבר עוד קודם לבר מצווה הוא סיים את הש"ס כולו יחד עם אביו הגדול. אם לא די בזה, במרוצת השנים הוא זכה ללמוד עם אביו את כל חלקי התורה. תנ"ך, בבלי, ירושלמי, ספרי, ספרא, שולחן ערוך, רמב"ם ועוד. רבי יצחק שאול היה מאז ומעולם נחבא אל הכלים, לא חיפש תשומת לב מיותרת, לא רצה שההמונים יכירוהו. בהגיעו לפרקו דובר בו נכבדות. הגאון רבי בנימין קורלנסקי, חתנו של מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ אירס את בתו עם בן הזקונים של שר התורה. היה זה שידוך שדובר רבות בעיר בני ברק. שר התורה השתדך עם מי שהוא כינה אותו כ"מורו ורבו" זאת עוד מהתקופה שהוא שמע ממנו שיעורים בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.

הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א נחשב לבנו הקרוב ביותר של מרן שר התורה, למרות שהוא צעיר הילדים, מרן חיבבו והעריצו עד למאוד, יש שיגידו מפאת שקיעות תורתו, ויש שיגידו מפאת מסירותו הרבה למען אביו מאז הסתלקותה של הרבנית בת שבע אסתר ע"ה. כך או כך, כל באי הבית ידעו וראו בחוש את חביבותו של אביו לבנו הצעיר. החביבות הזו התמקדה בדברים הרבה, אך הדבר הבולט ביותר הייתה הנאמנות. בכל פעם שהגיע ראש ישיבה, ראש כולל, או לחילופין יו"ר ארגון וביקש את חתימתו של מרן שר התורה, הוא היה מרים את עיניו ומבקש לקרוא לבנו, רק לאחר שבנו הגאון רבי יצחק שאול היה מסביר לאביו במה מדובר, שר התורה היה מצרף את חתימתו. ככלל, בנו הצעיר היה האדם כמעט היחיד שמרן שר התורה סמך עליו בעיניים עצומות.

צילום: דוד זר

הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי נולד בי"ט אלול תשכ"ט, הוא רק באמצע שנות החמישים לחייו אך כבר הוא הספיק לסיים את הש"ס בבלי וירושלמי עשרות פעמים. גם הוא כמו אביו לומד ביום עשרות דפי גמרא, שולחן ערוך, רמב"ם, משנה ברורה ועוד. בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה הפכה אותו במרוצת השנים לדמות שרבים מביטים בה ביראת כבוד. סדר יומו של הבן הצעיר היה נע בין לימוד התורה בטהרתה לבין עזרה וסיוע לאביו מרן שר התורה.

מקורביו מספרים על לו"ז צפוף במיוחד, כזה שמעורר התפעלות עצומה בקרב כל מי ששומע את לוח זמניו של הבן הצעיר. במהלך הלילה הוא יישב ויגמא דפי גמרא בזה אחר זה, את תפילת השחרית הוא יתפלל עם הנץ החמה כאשר רק לאחר מכן הוא יעלה על יצועו לחטוף מספר שעות שינה בודדות. בשעה 12 הוא כבר יתעורר משנתו ויצא לתפילת המנחה. מאז ועד הערב, הוא ימשיך בחוק לימודיו ואף ייצא לסדר שני בכולל שם הוא לומד עם מספר חברותות גאונים בתורה ובהלכה.

בדרך לחופה. באדיבות" ספר "רבי חיים"
אנשים רבים רואים כבר מזה שנים רבות כאדם מורם מעם, ככזה שיכול להכריע ספקות, לענות על שאלות מורכבות ולהעמיק בסוגיות, זו גם הסיבה שאל תיבת הדואר ברחוב רשב"ם 23 מגיעות מידי יום עשרות מכתבים הממוענים אל שולחנו של הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי. בדיוק כמו אביו, גם הוא יתיישב מידי יום בסמוך לשולחנו, יפתח את מכתבי השאלות הרבים שמשוגרים אליו ויענה לכולם, בקצרה, בתמצות, במהירות. כזה הוא הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי, גאון עולם בפשטות, אדם שכל התורה מונחת אצלו בקופסה אך הוא ימשיך להסתובב כאחד האדם, כאיש פשוט, כאיש שלא הרבה מכירים ויודעים את אישיותו רבת המעלה.

מסור לאביו

במשך שנים רבות הוא כמעט ולא יצא מן העיר בני ברק. המחויבות שלו לאביו הענק גרמה לו להישאר בתוככי העיר מהסיבה הפשוטה של: "שמא אבא יצטרך אותי". בהיעדר טלפונים ומכשירים סלולריים אצל האב והבן, הוא החליט להישאר צמוד צמוד לאביו, כמעט ולא יצא מן הבית, כמעט ולא עזב את העיר בני ברק, שלא לדבר על יציאה לחופש ואל מעבר לים – דבר שלא התרחש מעולם. באחת ההזדמנויות הוא סיפר לאחד ממקורביו, "גם כשהייתי ילד הייתי מקפיד שלא לפספס אף תפילה עם אבא, דבר שעמדתי בו עד יומו האחרון. כשהיינו ילדים השכנים היו מרחמים עלינו והיו לוקחים אותנו לטיולים בבין הזמנים, שכן אבא ואמא היו עסוקים כאן בבית ופחות מצאו זמן לטיולים. היינו יוצאים בשמחה אך אז ככל שהיה מתקרב שקיעת החמה הייתי נכנס לפחד וללחץ שאספיק להגיע לתפילת מעריב עם אבא בלדרמן".

צילום: שוקי לרר

מסירותו הרבה למען אביו היא מן הדברים המופלאים ביותר. מיד לאחר פטירתה של אמו הרבנית בת שבע אסתר ע"ה ביקש ממנו אביו שיגיע לגור יחד עמו בכדי לסייעו בכל הנצרך. הבן המסור לא שאל שאלות. בתוך זמן קצר הוא רכש דירה בסמוך לאביו וכך הוא הפקיר את חייו הפרטיים והחל לקבוע את סדר יומו בכפוף לעזרה בלתי פוסקת לאביו מרן שר התורה. בימי השבעה סיפרו הבנים דבר מופלא כי במשך עשר שנים הוא לא בירך את ברכת "המפיל" בלילות, במשך עשר שנים הוא כמעט ולא ישן בלילה, שמא אבא יצטרך אותו, שמא אבא פתאום יקרא לו. במשך עשר שנים הוא לא דאג לעצמו מאומה, לא חשב על עצמו, רק על אביו, רק לשלומו ולבריאותו.

במשך שנים רבות ועד היום מפקיר הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי את ביתו ואת פרטיותו למען יתומים רבים. מספר יתומים אשר מצאו את עצמם ביום אחד ללא משען, מצאו נחמה דווקא בביתו של צעיר הבנים בבית מרן שר התורה. הארת פניו וליבו הרחום הם לשם דבר כאשר נזקקים ושבורים רבים מוצאים דווקא אצלו מנחם. אביו מרן שר התורה שראה את הנהגתו היה מעודדו רבות ואף משבחו בפני אחרים.

"מה אתם רוצים ממני? תבקשו ברכה מהבן שלי, מרבי יצחק שאול"

במהלך מסע ההלוויה שנערכה בבני ברק הכתיר הגאון רבי משה סמוטני בשם מתפללי בית המדרש "לדרמן" את הבן הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי לשמש כרב בית המדרש, רבים הרימו גבה, אך נדמה כי הם כלל לא מודעים לאדם שעומד מולם. בנו הצעיר של מרן שר התורה נחשב לאדם הבקי בכל חלקי התורה, ממש כמו אביו, גם הוא זכה לסיים את התורה כולה מספר פעמים והוא שולט היטב בכל סוגיא וסוגיא, בכל הלכה והלכה. רבים נוהגים כבר שנים רבות לעלות למעונו ולדון עמו בנושאי הלכה מורכבים ושונים. גם אביו מרן שר התורה היה אוהב לשוחח עמו בלימוד במשך שעות ארוכות. הגאון רבי יצחק שאול אינו מחזיק במכשיר סלולרי וכמו אביו הוא מתרחק מכל דבר שריח טכנולוגיה נודף הימנו.

נדמה כי בשעה זו זה גם הזמן לחשוף את מה שהתרחש מאחורי הקלעים באותם השעות. אל מעונו של הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי הגיעו גבאי ורבני בית המדרש "לדרמן" וביקשו ממנו למלא את מקום אביו בהנהגת בית המדרש, כאשר הם מציינים כי הגאון רבי מנחם מנדל לובין יעזוב את תפקידו במקום לטובת המינוי החדש. כאשר שמע זאת צעיר הבנים הוא התמלא חלחלה ואמר, "מדוע הוא צריך לעזוב", הגבאים השיבו כי זה לא הוראה שלהם אלא הוראה ישירה של הרב לובין שביקש לעזוב את התפקיד לטובת צעיר הבנים שינהיג את בית המדרש ביד רמה. הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי הביט בהם בעיניים עצובות ואמר: "אם הוא עוזב, אני אינני מתמנה, היו לא תהיה". המשלחת יצאה בפחי נפש והם ניגשו ישירות לרב לובין כאשר הם מציינים באוזניו את הוראתו של צעיר הבנים שביקש כי הוא יישאר בתפקידו. רק לאחר שהגרמ"מ לובין הסכים להישאר בתפקיד הסכים הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי לקבל את הצעת המינוי ולהנהיג את בית המדרש "לדרמן" ביד רמה כפי שאביו מרן שר התורה, וסביו מרן בעל ה"קהלות יעקב" עשו כל ימי חייהם.

היה זה בעיצומם של ימי השבעה על אביו, הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי התמוטט ונזקק להתפנות לבית החולים "מעייני הישועה" לאחר שני ימי אשפוז הוא שב לביתו, שם שחו בני המשפחה בדבר פלא. "במשך עשר שנים, מאז שהוא הגיע לגור יחד עם אביו". הם סיפרו בהתפעלות, "מעולם הוא לא נזקק לטיפול רפואי, מעולם הוא לא נזקק להתפנות לבית החולים. הזכות של כיבוד אב, הזכות הגדולה שהוא שימש את אביו במסירות נפש עצומה שמרה עליו מכל משמר. כעת האב נפטר והשמירה איננה. היום זה היה הפעם הראשונה מזה עשר שנים שהוא נזקק להתפנות לבית החולים, ונזקק לטיפול רפואי".

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוקללה"ה היה אדם שתמיד שמר על השתיקה, מעולם הוא גילה את צפונות ליבו, מעולם הוא לא חשף את הרהורי ליבו, מלבד בפני בנו הצעיר הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי, בפניו הוא חשף הכל, בפניו הוא לא הסתיר דבר. היה זה לפני מספר שנים כשאנשים רבים עמדו במעלה המדרגות המפורסמות ברחוב רשב"ם 23 בבני ברק. מרן שר התורה שרק ביקש ללמוד הצטער על ריבוי הפוקדים את מעונו שהפריעו אותן מסדרי לימודיו הקפדניים. לאחר מספר רגעים הוא הביט לעבר ההמון ואמר, "מה אתם רוצים ממני? תבקשו ברכה מהבן שלי, מרבי יצחק שאול". היה זה משפט נדיר וחסר תקדים, משפט שמעולם לא יצא מפיו של מרן שר התורה, אך נדמה שהוא הכיר יותר מכולם את בנו חביבו, הוא ידע היטב מיהו, הוא הכיר את סדרי לימודיו, הוא הכיר את תפילותיו, והכיר גם את עבודת השם המופלאה שלו, וזה גם הסיבה שמבחינתנו אפשר לבקש ממנו ברכות, מבחינתו כח הבן לכל הפחות ככח האב.

מאז הסתלקותו לשמי מעלה של מרן שר התורה זיע"א, החלו אנשים רבים לפקוד את ביתו של הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי, בתחילה הוא ניסה להתחמק, בז לעניין הברכות ולאלפים שמבקשים לחלות את פניו, אך לבסוף הוא לא מנע זאת. בדיוק כמו שאביו אמר פעם במענה לשאלת תלמיד מדוע הוא מקדיש זמן כל כך רב להמונים שפוקדים את מעונו. "אין אנו יודעים באיזה זכות אנחנו חיים, אולי זה בזכות הזמן שאני נותן לאנשים", השיב מרן שר התורה. כך גם הבן, הוא מעולם לא יגיד למישהו "לא", הוא מעולם לא ישיב את מבקשי פניו בשלילה.

צילום: שוקי לרר

היה זה ממש לפני ימים ספורים, בדלת ביתו של הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי נשמעו דפיקות, הוא ניגש אל הדלת וראה שם כעשרה ילדים בני שלוש יחד עם הוריהם שביקשו ממנו להיכנס ולהתברך ושהוא יגזוז את מחלפות ראשם, בדיוק כמו שאביו היה נוהג לעשות בכל יום לאחר תפילת מנחה. הגאון רבי יצחק שאול חש סלידה עמוקה, מידת הענווה שלו גרמה לו לברוח משם, גרמה לו לא לרצות את המעמד המיותר הזה. במאור פנים שאין כמוהו הגיב הבן: "רק רגע, כבר אכניס אתכם". הוא פנה לאחוריו ויצא מן הדלת השנייה במהירות. כזה הוא הגאון רבי יצחק שאול, אדם שבז לגינוני כבוד, לקשירת כתרים, אך בד בבד אדם שיאיר פנים לכל אדם, אדם שמעולם לא יגיד "לא" למאן דהו.

עם הטלית של אבא

כבר מזה למעלה משנתיים שרבים מבקשים ממנו לשמש כמסדר קידושין בחתונות צאצאיהם. הוא מעולם לא אמר לא, מעולם לא ענה בשלילה. הוא כיתת את רגליו לכל מקום בכדי לסדר קידושין אך ברגע שהוא ראה שזה גוזל מזמנו זמן רב הוא החליט כי הוא ימשיך לסדר קידושין רק בתוככי העיר בני ברק. "אינני מסוגל לצאת מהעיר ולהשאיר את אבא לבד. זה גם גוזל ממני זמן רב וגם אינני יכול לעזוב את אבא". מאז פטירת אביו אלפים מבקשים ממנו לשמש כסנדק בבריתות שונים, והוא? בדיוק כמו אביו לא יסרב, הוא יגיע לכל מקום, יתעטף בטלית הקרועה של אביו מרן שר התורה ולמעלה בקודש של סבו מרן הסטייפלער זיע"א ויזכה במצווה החשובה שסגולותיה הן לאין שיעור.

צילום: שוקי לרר

בשנים האחרונות הקדיש הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי זמן רב להאדרת ולשכתוב מכתבי אביו הרבים שנכתבו לרבבות בכל רחבי העולם. המכתבים המכילים רבבות תשובות בהלכה התאחדו לספר הנקרא בשם "דעת נוטה" הספר שהפך לספר חובה בכל בית יהודי זכה להסכמתו הנלהבת של אביו מרן שר התורה אשר שיבח את עבודתו המופלאה של בנו הצעיר. מתוככי הספר ניתן להבין כי מדובר בגאון עולם, בכזה שכל רז לא אניס ליה. בכל תשובה ותשובה של אביו מביא הבן מקורות רבים כסיוע הלכתי לתשובה ואף מקיף אותה מכל כיווניו. בתקופה האחרונה הקים הבן הצעיר את מכון "שיח אמונה" הפועל רבות למען האדרת ספרי אביו ותורותיו. במהלך חצי השנה האחרונה, ולרגל ימי השמיטה, הנפיקו במכון ספרים רבים העוסקים בהלכות שביעית מתורתו של מרן שר התורה, כפי רצונו העז שההמונים ילמדו את ההלכות החשובות האלה שרבים כלל לא מודעים אליהם.

לסקר את סדר יומו העמוס, כמו גם את היקף ידיעותיו של צעיר הבנים היא מלאכה מורכבת וקשה, כזו שלא ניתן לעשותה ברגע אחד, גם לא בשני רגעים. די לנו לערוך הצצה קטנה בקרב האלפים שפוקדים את ביתו בכדי להבין שמדובר בדמות שכמעט ואין בנמצא כיום. אדם שבכל שנה מסיים את התורה כולה, אדם שבכל יום לומד כעשרים שעות בהתמדה מופלאה. בתוככי העיר בני ברק כבר מספרים על ברכות מופלאות ועל ישועות רבים שיוצאים מידי יום ומידי שעה מבית מדרשו של צעיר הבנים הגאון רבי יצחק שאול קניבסקי שליט"א. כמה שאנסה לגעת בשולי אדרתו, בקצוות מעילו, לעולם לא אוכל לספק הצצה אמתית לדמותו הטמירה והנעלמת, לדמותו שעוד תכה באור יקרות את כותל המזרח של העם היהודי.