הבית נשרף, ונשארנו עם אבידה גדולה שאי אפשר להכיל, איבדנו את אדל בתנו הבכורה.
המצב לא פשוט ואנחנו חייבים את עזרתכם כדי שנוכל לשוב ולהשתקם מהאסון הנורא שפקד אותנו.
שנזכה במהרה לגאולה השלימה, לראות שוב את אודל בתחיית המתים בעז"ה.
תודה רבה לכולכם, שיהיה לכם רק טוב"
לתמיכה במשפחת כהן הקליקו כאן>>>
בליל האסון התקיימה הלוויתה המזעזעת של אדל ע"ה בת ה-4 שנספתה בשריפה שפרצה בביתם. היא הובאה למנוחות כשמשפחתה מסרבת לעכל את האסון.
המשפחה יושבת שבעה בבית של קרובי משפחה, הם רק רצו לחזור הביתה, לנסות להתייחד עם הזיכרון, לחוש את האבל, אבל אין להם לאן.
בבית שלהם אין מקום אפילו למניין, הם גרים בדירת חדר פצפונת, האבא אברך משי, אהבת התורה ספוגה בקירות. עד האסון השמחה מילאה את הבית ולא חשו כלל את העניות הקיצונית ששררה בו, אבל עכשיו כשהלב מנותץ לרסיסים, כשאין כח לחייך, שהעיניים של אדל מביטות מהתמונה, ואפילו צלם אנוש לא נותר ממנה כדי להיפרד – אי אפשר להתמודד גם עם עניות שכזו.
איך אפשר לחזור מהקבר הקטן והטרי לבית שאין בו לחם וחלב ועוף לשבת? האמא היתה גיבורה כל השנים וניהלה את הבית בשמחה ובאושר על הזכות שבעלה אברך תלמיד חכם למרות התנאים הקשים, אך עכשיו מאיפה תשאב כוחות לשאת את הדחקות הנוראה הזו?
מגבית חירום נפתחה לטובת משפחת כהן ונציגיה מבקשים: "משפחת כהן מעולם לא התלוננה או ביקשה עזרה – ועכשיו הם חייבים את העזרה שלכם כדי שיוכלו להשתקם, ולשוב לחיים אחרי אסון נורא שכזה!
אנחנו חייבים להיות שם אתם, עכשיו, מבעד לעשן ולאבל, לחבק אותם בשעה הקשה הזאת ולומר:
אתם לא לבד בצער, עם ישראל יחד אתכם , מחזיקים לכם אצבעות עד לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!"
