תולדותיהן של צדיקים
אורו של רבינו הרה"ק רבי שבתי מראשקוב זיע"א הפציע בשנת תט"ו לאביו רבי צבי הירש ז"ל, ואין ידועים פרטים על ימי עלומיו.
רבינו הסתופף בצל מרן הבעל שם טוב הק' זיע"א, אשר הדריכו בעבודת ה' עפ"י דרך החסידות, כמו"כ היה רבינו תלמיד להרה"ק רבי מאיר הגדול מפרמישלאן זיע"א.
רבינו התפרסם בזכות סידור תפילה עם כוונות האר"י שהוציא לאור המפורסם בשם 'סידור ר' שבתי', ומהווה אחד ממקורות היסוד לסדר התפילה בנוסח ספרד שנסדר ע"י מרן הבעש"ט הק' זיע"א.
ויאסף אל עמיו ביום כ"א לחודש סיון שנת תקכ"ה, ומנו"כ בראשקוב.
• הוא היה אומר •
וקנה לך חבר (אבות א, ו) היינו שיהא ה'קנה' – הוא הקולמוס לך לחבר, כי עיקר הזכירה הוא שכותבים הלימוד כדברי החכם מכל אדם (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך.
• • •
פעם ראה רבינו תפילין של מאן דהו, ואמר לו שיראה לכתוב לעצמו פרשיות חדשות. ושאל אותו האיש: הלא הפרשיות שלי נכתבו על ידי סופר ירא שמים? השיב לו רבינו: אכן כשרות הן, אך הסופר כתבן בתוך שלשים יום לפטירתו, ואז כבר נעלם ממנו צלם אלקים.
• • •
רבינו הביא בסידורו (תפילת העשיה) שעיקר קבלת השכר לעולם הבא היא על השמחה בעת נתינת הצדקה, ומקבל יותר שכר על השמחה מעל הצדקה עצמה, כי בזה ידבק במדת רחמנות מאד, ועיקר הצדקה ליתן בסתר.
• • •
רבינו מורה לרוצה לעורר עצמו בתשובה לקרוא בכל יום קריאה אחת מספר ראשית חכמה, שהוא מכניע לב האדם, ומביא בו יראה עצומה, ומעורר לב האדם לתשובה, והמגיד אמר למהר"י קארו שיקרא קיצור חובת הלבבות, לפי שלא היה בזמנו ספר ראשית חכמה, אך האידנא שזכינו לכרכא דכולא ביה והוא ספר ראשית חכמה, ממנו לא תזוז.
• • •
הרה"ק רבי ישכר בערצ'י מנאדבורנא זיע"א סיפר אשר רבינו נסתלק לגנזי מרומים בערב שבת קודש, בשעת בין השמשות שלחו אחריו מלאך מן השמים, שיבא להיכל של שבת, שבו מקבלים פניה. הלך רבינו אחר השליח, וכשהגיע לשער ההיכל, ראה ישיש נכבד שעומד מבחוץ, אמר לו רבינו: מפני מה מתעכב אתה כאן ואינך נכנס פנימה? אמר לו הזקן: אין מניחים לי ליכנס עד הבוקר, לפי שהיה מנהגי שלא ללבוש כתונת לבנה לכבוד שבת אלא בצפרא דשבתא.
• • •
רבינו אמר אשר רבים הם האומרים חידושי תורה, אך אם היו כותשים את תורתם בקורת בית הבד או במכתשת היה נסחט ממנה מיץ כסף, וזהו מה שנאמר: אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם.
• • •
בסידורו הביא רבינו ט"ו דברים שבזכותם יכול האדם להגיע לקנין התורה ואלו הן: א) יהיה רבו מגדולי החכמים ועם חברת חברים מקשיבים. ב) לעיין בספרים ראשונים כי האחרונים אינם רק ילקוט. ג) יעיין בספרים שהם יופי הכתיבה שמרחיבין הלב. ד) יעיין בספרים שהם מקשירה יפה שמרחיבין הלב. ה) שיהיה מכתיבה גסה כי אי אפשר לקרות היטב מכתיבה דקה. ו) מה שלומד ילמדנו ג"כ לדעת המכווין. ז) יעשה לו ציונים לסימנים מה שקרא ולמד. ח) יקרא תמיד בקובץ אחד ולא היום באחד ולמחר בזולתו, וזה הדבר גורם לבקיאות. ט) ילמוד בפה מלא ולא בחשאי. י) ילמוד לזולתו, כי עי"ז מתבררים ומתלבנים הדברים. י"א) לא יהיה נמהר בעסק התורה. י"ב) ייחד ויגביל ויקבע זמנים לתורה. י"ג) יפנה עצמו מכל מחשבותיו בעת עסקו בתורה ויחשוב כאלו הוא בגן עדן ואינו בעולם הזה. י"ד) יהיה תפלתו לה' תמיד שיתן לו חכמה ותבונה ודעת, וסגולה גדולה להתוודות קודם הלימוד ויש בו סוד. ט"ו) על כל דבר שלא תבינהו תרבה בבכיה.
• • •
רבינו אמר אשר צריך ליזהר מאד מן הגאוה, ובפרט בעת הפלפול, כי אש היא, עד אבדון תאכל, ובזוה"ק אמרו, שמכריזין בכל יום עולאין ותתאין נדלקין ממי שהוא גס בדברי תורה.
• • •
במעלת התענית אמר פעם רבינו, שהסטרא אחרא אין בכוחה להתאחד עם מי שמתענה, כיון שאין בו פסולת הרבה. ובאותו יום שמתענה הרי הוא כמלאך, והעולם חושדים בו מחמת שפניו מוריקות, שהוא בעל עבירה, כמו שאמרו חז"ל סימן לעבירה הדרוקן. ולכן יש לו שכר, כי אשרי מי שחושדים אותו. הוא נעשה עניו, כי גאווה באה מחמת רוב אכילה. ואותו היום הוא דומה למעלת יום הכיפורים, שהוא מעלת משה רבינו ע"ה. הוא פטור ממדת הדין, כי מדה"ד נקראת אש, ר"ת א'כילה ש'תיה. שהאדם מחמם את עצמו ומדה"ד שולטת עליו. והוא ממעט מעצמו רימה ותולעה לחיבוט הקבר, כי אין הנשמה עולה אל מקומה עד שהגוף כלה. ויש ימים לעתיד לבא, שהתיקון להם על ידי התענית. יש מלאכים שחטאו ואינם יכולים לעלות אלא על ידי תענית בני אדם. הוא חכם הרואה את הנולד, כי מאכילה באים פרשת ופסולת. היושב בתענית דומה לטהרה של מקוה, בסוד בעל קומ"ה, אותיות מקו"ה.
יתר ע"כ אמר פעם כי מי אשר חשקה נפשו בתורה כ"כ, עד שיום ולילה לא יחשוב בדבר מדברי העולם השפל והגופני אלא מדברי תורה, ודאי משיג הארה נפלאה בנשמתו ולא יצטרך לשום סיגופים ועינויים.
• • •
רבינו אמר כי היגע בתורה בצנעא לא במהרה הוא שוכח, ויוציא הדברים מפיו, כי חיים הם למוצאיהם, ובפרט ביום צום ויצמא מקול הקריאה, נחשב לו כפרת עוון על דברים בטלים.
• • •
רבינו הביא אשר צריך לומר שירת הים בכוונה גדולה ומעומד והם שלימות הנפש מאד ומכפרת על עוונות וזוכה לאומרה לעתיד לכן יאמר בטעמים ובניגון מלה במלה ובנועם ויהיה דומה בעיניו כאלו הוא עובר בים והקב"ה מולו בוודאי שהיה אומר בשמחה רבה, לכן כל האומרו בכוונה נמחלו לו עי"כ כל עוונתיו.
• • •
פעם אחת סיפר הרה"ק רבי חיים מאנטניא זיע"א שראה פעם אחת סידור ר' שבתי שהפילו אותו בשוגג לתוך תנור אש בלי ידיעה, והציתו עליו אש כל החורף כולו. ובכל זה לא נשרפו ממנו רק הגליונות החלקים והשאר כולו קיים.
• • •
רבינו הביא בסידורו דברים העומדים ברומו של עולם וכל הזהיר בהם מובטח אני לו שהוא בן עולם הבא והן כ"ד. א) להיות תפילת שמונה עשרה צלולה וזכה בלי מחשבת אחרת ח"ו. ב) להיות נכנס שחרית וערבית לבית הכנסת דלא להוי שכן רע. ג) ללמוד בתפילין הן רב הן מעט כי אין אדם זוכה לנפש רוח נשמה אלא אם כן לומד בתפילין. ד) להיזהר שחא לילך ארבע אמות בליל ציצית ח"ו. ה) להשגיח להיות מזוזה בפתחו ושעריו ולקבוע בעצמו ולברך עליה ברכה הראוי לה. ו) להיות טהור בכל עת ואם אירע לו מקרה אם יכול לטבול יטבול אם לא ישפוך עליו תשע קבין מים אם רחוץ מלמטה למעלה עד טיבורו. ז) שלא להוציא שקר מפיו. ח) שלא להוציא קללה מפיו. ט) שלא להוציא שבועה מפיו. י) שלא לכעוס אם לא קנאת הוי' צבאות וגם בזה בדעה מיושבת כדי שלא ימשוך מזה כעס שאינה של מצוה. י"א) להחמיר עליו באיסור מאכלים אפילו דברים הנוגעים להיתר ואחד מאחרונים אוסר. י"ב) שלא להפר נדר או נדבה כלל. י"ג) לכבד שבת כפי יכולתו. י"ד) להרבות נרות בשבת. ט"ו) לקרות שנים מקרא ואחד תרגום כל פסוק ופסוק לבלתי יעבירנה. ט"ז) להתענות תענית עשירי ויחשוב מראש השנה כל עשירי יהיה קורה בתענית בתורה ותפילה ופנאי לזה קצת יותר משאר הימים להתבודדות. י"ז) לצאת מפתח ביתו מוכתר בטלית ותפילין. י"ח) שלא לעשות מלאכה כשהגיע זמן תפילה דלא להוי כבונה במה ח"ו. י"ט) קריאת שמע בזמנה בצאת הכוכבים בביתו. כ) לכבד תלמידי חכמים עד מקום שידו מגעת. כ"א) אם זכהו ה' יתברך ליתן בנו לתלמוד תורה עכ"פ יתן השגחתו עליו בעצמו לקיים ושננתם לבניך. כ"ב) לעסוק בתורה ולקבוע עתים יומם ולילה ולא יעבור לילה אחד בלתי קביעות התורה לקיים והגית בו יומם ולילה. כ"ג) לומר ארבע פרשיות שבתפילין כל יום שמניח תפילין בעוד התפילין עליו. כ"ד) לומר הארבע זכרונות בכל יום כנ"ל.
• • •
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
מוגש ע"י מכון נהורא להפצת מעיינות החסידות | לקבלת הגליון השבועי 'אור מופלא' מתורתם של אבות החסידות זיע"א [email protected]
