הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם את דו"ח השכר בגופים הציבוריים לשנת 2020. השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים עמד על כ-16,600 שקלים בחודש שהם עלייה של 1.2% בשנת 2020 ואילו השכר החציוני עמד על כ- 10,750 שקלים. הדו"ח מתייחס לכ-400,000 עובדים בגופים הציבוריים, המועסקים בכ-800 גופים נתמכים ומתוקצבים ובתאגידי בריאות. הוצאות השכר של הגופים הציבוריים בשנת 2020 עלו בכ-2% והם עמדו על כ-85 מיליארד שקלים.
בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמי עבודה משמעותיים שמשקפים את השינויים שמקדם אגף השכר בתחום ההעסקה במגזר הציבורי, שנועדו לייעל אותו ולהתאימו לשוק העבודה הנוכחי. דוגמה לכך ניתן לראות בהסכם השכר עם העובדים הסוציאליים, הסכמי השכר בחברת תומר, במכון וינגייט, הסכם שכר המהנדסים בטכניון ועוד. הדו"ח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים. בכל פרק בדוח, ישנה בחינה מעמיקה של נושא מיוחד שמקדם האגף.
השפעת הקורונה
שינויים בהיקף העסקה: מספר המשרות בשירותיים הציבורים נותר ללא שינוי מהותי, למעט בקרב גופי מערכת הבריאות, לצד ירידה בהעסקה בחברות העירוניות. קיטון ההעסקה במגזר הפרטי לצד אי שינוי בהיקף ההעסקה בגופים הציבוריים הביא לכך ששיעור המשרות הציבוריות מתוך כלל המועסקים במשק עלה בכ-1% ועומד על כ-18%, בדומה לממוצע הOECD.
הוצאות השכר של הגופים הציבוריים עלו בשנת 2020 בכ-2% בלבד לעומת עליה ממוצעת של כ-4.5% בשנים 2015-2019. בתקופת מגפת הקורונה הוביל אגף השכר והסכמי עבודה מספר הסכמים קיבוציים שאפשרו למעסיקים הציבוריים מצד אחד לשמור על רציפות העסקה של רוב עובדי המגזר הציבורי, תוך הפעלת כלים של גמישות ניהולית, ומצד שני, לצמצם את הפעילות של הגופים הציבוריים לרמה שנדרשה בצווים ותקנות לכדי הרמה הנדרשת לשמירת הרציפות השירות הציבורי.
חברות ממשלתיות
בחברות הממשלתיות הועסקו 54,666 אלף עובדים, ששכרם הממוצע עמד על 24,436 שקלים בחודש, עלייה של 2.1% . שכר עובדי הנמלים הוא הגבוה ביותר ועמד על 32,958 שקלים בחודש בממוצע. הוצאות השכר בסקטור זה עמדו על כ-19 מיליארד שקלים. הוצאות השכר של חברת חשמל, שמעסיקה 21% מהעובדים בחברות הממשלתיות, הן הגבוהות ביותר ועמדו על כ-5 מיליארד שקלים.
נושא שנתי: הפרטת הנמלים הממשלתיים. לאור תהליכי הפרטת הנמלים, כבר כיום הנמלים התעיילו מבחינת מספר העובדים. עולם יחסי העבודה הוא מרכיב משמעותי בקידום השינוי המבני הנ"ל, שצפוי להביא לירידה במחירי ההובלה הימית ומכאן גם להשפיע על יוקר המחייה והורדת המחירים.
שלטון מקומי
בשלטון המקומי הועסקו 191,575 עובדים, בשכר חודשי ממוצע של כ-11,246 שקלים. חלקיות המשרה הממוצעת עומדת על 75% משרה לעובד. בשנים האחרונות חלה עלייה של 6% בשכר העובדים באשכול זה. עם זאת, שכרם הממוצע של בעלי השכר הגבוה – עלה רק ב1%, נוכח ההצמדה למדד המחירים לצרכן.
נושא שנתי: הסכם תומך להשגת יעדי הרפורמה בתכנון והבנייה; ההסכם שנחתם ב-2016 בנוגע לשכר ולתנאי העובדים בוועדות לתכנון ובנייה, הינו הסכם המעניק תוספת שמותנית בעמידה ביעדים, בהתאם לידי הרפורמה. זהו הסכם שתומך במדיניות אגף השכר לתגמול תפוקות ויעדים.
גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה
בגופים הציבוריים במערכת ההשלכה הגבוהה הועסקו בשנת 2020 כ-54,500 עובדים ב-32 מוסדות ושכרם הממוצע עמד על 17,740 שקלים בחודש. עלייה של 2.5% בשנת 2020. קיים פער של 17% בגובה השכר בין המכללות לאוניברסיטאות, בעיקר בשל רובד 'עבודה נוספת' שגבוה יותר באוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר קיים בקרב עובדי הסגל האקדמי, כששכרם באוניברסיטאות עמד על 25,044 שקלים בחודש בממוצע ואילו במכללות על 19,582 שקלים בחודש בממוצע. שיעור המשרה הממוצע במערכת ההשכלה הגבוהה הוא הנמוך ביותר בגופים הציבוריים ועומד על 62%, זאת בעיקר בשל שילוב לימודים ומחקר לצד העבודה.
נושא שנתי: הסכם המהנדסים בטכניון; בשנת 2021, נחתם הסכם לסקטור המהנדסים בטכניון, שנתקל בקשיי גיוס מהנדסים בשל התחרות מהשוק העסקי וגידול בפעילות המחקרית. ההסכם כולל שכר גמיש ותחרותי לעומת השוק הפרטי והעלאות שכר לפי איכות, ביצועים וצרכי המוסד. זהו הסכם חשוב שמשפר את תחרותיות הגופים הציבורים בקליטת ושמירת כוח אדם איכותי. הסכמים דומים, בהתאם לרוח אגף שכר, צפויים להיחתם השנה באוניברסיטאות נוספות.
תאגידים סטטוטוריים
מספר העובדים בתאגידים הסטטורים עמד על כ-17,680, העובדים ב-58 תאגידים, ששכרם הממוצע עמד על 18,563 שקלים בחודש. בשנת 2020 חלה ירידה משמעותית במספר המשרות, בעיקר בעקבות השינוי שחל בנפח פעילות התאגידים בעקבות התפשטות בנגיף הקורונה, בין היתר, בגלל ירידה בהכנסות, ירידה במספר המבקרים במוזיאונים ואתרים וירידה במספר הנוסעים בנתב"ג. כך למשל, ברשות שדות התעופה ירד מספר העובדים בכ-38%.
נושא שנתי: מודלי שכר מודרניים; מעל 30% מהתאגידים נכנסו בשנים האחרונות למודל שכר מודרני, שמאפשר קידום עובדים לפי ביצועים, יעילות ואיכות השירות, שכר התחלתי גבוה יותר וקידום בשכר מותנה יעדים.
שיאני השכר
השכר הממוצע בגופים הציבוריים עלה בשנת 2020 במעט לעומת עליית השכר הממוצע במשק, אך עדיין בעלי תפקידים בכירים בכמה גופים ציבוריים הרוויחו עשרות אלפי שקלים בחודש כל אחד – הרבה יותר מהשכר הממוצע.
שכר השיא שניתן בגופים הציבוריים בשנת 2020 הוא בקופת חולים כללית: 12 עובדים הרוויחו שכר ממוצע של 87,879 שקלים ברוטו. אחריהם ניצבת, שלא במפתיע, התעשייה האווירית, שם 19 עובדים הרוויחו שכר של 79,936 שקלים ברוטו. קרן המחקרים של ביה"ח וולפסון השתכרו 18 עובדים 75,898 שקל בחודש. במקום הרביעי שוב כללית שירותי בריאות בקהילה, שם 17 עובדים השתכרו 74,424 שקלים ברוטו בחודש.
לפי הדוח, 42 בכירי מכבי שירותי בריאות הביאו הביתה 57,708 שקל. 15 בעלי תפקידים בכירים ב"אלתא" תעשיות אלקטרוניות השתכרו 67,051 שקל. 11 עובדי "מקורות" הביאו הביתה 57,467 שקל. 33 בכירי הטכניון השתכרו 50,313 שקל. לא פחות מ-632 בעלי שכר גבוה באוניברסיטה העברית השתכרו בממוצע 39,511 שקל. עוד 150 "בעלי תפקיד" באוניברסיטה העברית הביאו הביתה 40,141 שקל. בבר אילן השתכרו 82 בעלי תפקיד 44,231 שקל. במכון ויצמן 23 בכירים הביאו הביתה 58,311 שקל. באוניברסיטה הפתוחה 12 בכירים השתכרו 52,634 שקל.
השכר הממוצע של עובדים בגופים הציבוריים היה כמובן נמוך בהרבה – 16,600 שקל בחודש – עלייה של 1.2% בשנת 2020, ואילו השכר החציוני עמד על כ- 10,750 שקלים. יצוין, כי בשנת 2020 עלה השכר הממוצע במשק ב-7%, בעיקר בשל הוצאתם של בעלי שכר נמוך לחל"ת בעת שיא משבר הקורונה.
