"מכה בתחילת הקדנציה": התרחישים והמשמעויות אחרי החלטת בג"ץ על מינוי מזוז

שופטי בג"ץ החליטו אתמול (רביעי) להוציא צו על תנאי בעתירה שהוגשה נגד המינוי התמוה של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינויי בכירים לתקופת כהונה של 8 שנים. ההחלטה על המינוי והאישור שהעניקה לו היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה גררו ביקורת ציבורית רבה, כאשר המבקרים טענו שהיועמ"שית מקלה מאוד עם הממשלה.

מהו צו על תנאי ומה הם המשמעויות, ההשלכות והתרחישים האפשריים בעקבות ההחלטה? "ברור שזה שלב מהותי בדרך לקבלת העתירה, אבל זה לא אומר שהיא תתקבל", מסביר ל'חדשות 12' ד"ר אדם שנער, מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן.

ד"ר שנער ומוסיף שמבחינה משפטית אין שום מניעה לדון בינתיים במינוי הרמטכ"ל. לדבריו, "במובן הכי צר זה לא אומר כלום. צו על תנאי לא מורה על שום דבר מהותי. מני מזוז לא מסיים את תפקידו. אפשר לדון ברמטכ"ל גם עכשיו. הצו בסך הכול אומר שהיועצת צריכה להתייצב עוד שבוע ולהגיש את התשובה שלה, מלווה בתצהירים, ולאחר מכן ייקבע מועד לדיון".

למרות הדברים, השופט בדימוס מזוז בכל מקרה אינו מעוניין להתמנות לתפקיד זמני ולכן הוועדה תמתין לראות מה יכריעו שופטי בג"ץ. "ברור שזה שלב מהותי בדרך לקבלת העתירה. אי אפשר לקבל עתירה בלי להוציא צו על תנאי לפני כן, אבל זה לא אומר שהעתירה תתקבל", הסביר המומחה למשפט. לדבריו, "עדיין יש תשובה שצריך להגיש ויהיה דיון נוסף ואולי יהיו נימוקים אחרים, ואז ייכתב פסק דין. כלומר, ברגע הזה אף אחד לא כבול לשום דבר ואפשר להמשיך עם המינוי של הרצי הלוי, או עם מינויים אחרים לצורך העניין".

טעות של מתחילים?

ד"ר שנער מסרב לקבוע בשלב זה שהיועצת המשפטית לממשלה עשתה טעות בהתעקשות שלה: "לא תמיד כל הצעת פשרה שהשופטים נותנים באמת מסמנת שאם ההצעה לא תתקבל, הם יפסקו בצורה כזאת. עדיין יש סיכוי שהשופטים יגידו 'אוקיי, בסדר, השתכנענו'. אז קשה מאוד לדעת אם נעשתה טעות או לא".

"אני חושב שהעמדה שלה, הראשונית, היא לא נקייה מספקות במובן הזה שמבחינה משפטית העמדה הזאת, לפי ההלכה שקיימת בבית המשפט העליון וההנחיות של היועמ"ש עצמן – יש בעייתיות במינוי בממשלת מעבר. הרי מתי מינוי בממשלת מעבר הוא מוצדק? משתדלים להפגין איפוק, אבל כאשר יש צורך חיוני בעשייה". הוא הוסיף כי "במקרה כזה אתה יכול להצדיק, אולי, אפשר להתווכח על זה – מינוי של רמטכ"ל. צריך חפיפה והרמטכ"ל עוזב בינואר והוא לא מוכן להאריך את הקדנציה שלו, ועד שתהיה ממשלה חדשה שתתפנה לכך, גם אם תהיה ממשלה חדשה, זה לא יהיה ב-1 בנובמבר. אז לגבי זה אני חושב שזו עמדה שיכולה להיות סבירה".

על עצם המינוי של מזוז טוען ד"ר שנער כי "מינוי של 8 שנים מעלה שאלות שלא תואמות את ההלכה בעניין הזה. האם היא עשתה בשכל או לא? קודם כל ימים יגידו, אבל זה לא רק תלוי בה, זה גם תלוי בעמדות של האנשים שאיתם היא התייעצה. פורסם שהיא התייעצה עם לשכת ראש הממשלה, לא יודע אם זה נכון, והיא גם התייעצה עם מזוז – שלמרות שהיא לא מייצגת אותו יכול להיות שהובהר לה שבלי מינוי קבוע אין על מה לדבר".

"בדרך כלל אם מציעים לך הצעת פשרה, אז יש סיכון בלא לקבל אותה, כי לשם נוטה דעתו של בית המשפט. אבל, קודם כל אי אפשר לדעת, וגם – השופט סולברג עצמו בפסק דין קודם שלו הוא לא הביע עמדה כל כך צרה. הוא אמר שאיפוק זה חשוב, אבל האיפוק לא יכול להביא אותנו לשיתוק". הסביר ד"ר שנער ופירט כי "אני חושב שיש טיעון אפשרי שהמדינה לפי מה שאני הבנתי לא טענה, אבל אולי הייתה צריכה לטעון אותו – שאנחנו לא נמצאים במסגרת ממשלת מעבר רגילה. אנחנו נמצאים בסדרה של ממשלות מעבר עם הרבה מאוד מערכות בחירות בתקופה מאוד קצרה, ובתקופה הזאת ההצדקה למינויים דווקא הולכת וגוברת כי התקיעות הזאת היא לא משהו חולף אלא מאפיין של כבר כמה שנים במערכת הישראלית. זה מה שאני הייתי טוען".

פגיעה במעמד היועמ"שית

לגבי המשמעות הציבורית של פסק דין נגד עמדת היועמ"שית אמר המשפטן: "קודם כל, עתירות מתקבלות לפעמים, לא כל עתירה שמתקבלת זו מכה לפרקליטות או מכה ליועמ"ש. זה הרי טבעי, לא יכול להיות שהיועמ"ש ינצח במאה אחוזים מהמקרים". אך לגבי המקרה הספציפי התמונה שונה, "זה כן עניין גם מהותי, גם היא אישית קיבלה את ההחלטה, גם בתחילת הקדנציה שלה, בשלב שבו היא מנסה לבנות את המעמד שלה, וגם באופן מסורתי ההלכה היא שההתערבות בשיקול דעתו של היועמ"ש היא מאוד מצומצמת, למשל בכל מה שקשור לפתיחת חקירה פלילית או העמדה לדין. אז כן, זו תהיה מכה מסוימת, אבל להגיד גדולה או קטנה? קשה לי להעריך את גודל המכה".

"גם תלוי מה בדיוק בג"ץ יגיד. גם אם הוא מקבל את העתירה, השאלה היא כמובן איך הוא מתנסח, ועל איזה נימוקים, ואיך הוא מתייחס בנימוקים שלו להנמקה שלה. האם הוא מבטל את ההנמקה שלה? האם הוא חושב שהיא לא סבירה או מופרכת? או שאולי הוא חושב שזו הנמקה סבירה או טובה אבל יש בה בעיות כאלה ואחרות. יש כאן המון משתנים שיכולים לשחק תפקיד".

הוא הוסיף כי "אני לא חושב במונחים האלה כל כך ובגלל זה אני מתקשה לתת לך תשובה ברורה. ברור שזה הפסד, ברור שזה לא סימפטי, ברור שהיא לא תאהב את זה, ברור שזה יפגע בה במידה מסוימת, אבל קשה לי לדבר על העוצמה".

"במקום לדבר על 'מכה'", סיכם ד"ר שנער. "אני חושב שהעמדה שהיא הציגה בהתחלה, מבחינה מהותית, היא עמדה שהיא לא חפה מקשיים, ואני חושב שהיא בעייתית לאור הנחיות היועמ"ש ולאור הפסיקה. יכול להיות שאני הייתי מציג עמדה אחרת, אבל אתה יודע, כל החבר'ה האלה שמדברים על משילות כל הזמן רוצים שהדרג המשפטי יאפשר לממשלה לעשות מה שהיא רוצה. אז אתה לא יכול לאחוז את המקל בשני קצותיו. הממשלה מאוד רצתה, גנץ מאוד רצה את המינוי, מאוד דחפו, והיא לקחה את זה עד הסוף שהיא יכלה ויכול להיות שהיא תפסיד, אבל היא עשתה פה את מה שהממשלה רצתה בסופו של דבר".