לראשונה בימי החנוכה, התכנסו ובאו כאלף בני ישיבות מטובי עולם הישיבות בארה"ק, שבאו להסתופף באולמי אחוזת וגשל בבני ברק, בכינוס 'רוממות הרוח' שהתקיים לרגל ימי החנוכה במוצש"ק האחרון, ובו זכו לשמוע דברותיהם של גדולי התורה, ולהאזין לרב שיח ייחודי מגדולי מרביצי התורה על הדילמות והשאלות האקטואליות הפוקדות את בן הישיבה בדרכו העולה בית ד'.
'ועידת בני הישיבות' מיסודם של הגאון הגדול רבי דוב יפה זצוק"ל והגאון הגדול רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצוק"ל, שהורגלה לכנס את טובי עולם הישיבות מידי שנה לקראת ר"ח אלול, התרחבה וקיימה אף יום עיון מרכזי לאחר חג הפסח במלון גלי צאנז בנתניה, ועתה בבחינת 'מוסיף והולך' קיימו כינוס מיוחד תחת השם 'רוממות הרוח', לבני הישיבות הגדולות, בשילוב סעודת מלוה מלכה בשיר וברננים להודות ולהלל.
המעמד נפתח בדברי המנחה הרה"ג רבי הלל מן שליט"א מרבני ישיבת 'נתיבות חכמה', שהרחיב בדבר החשיבות דוקא בימים אלו שתרבות יון נלחמת להחשיך אורה של תורה, חשוב ללבן את הדילמות הניצבות בפני בני העליה, ובימים אלו יכולים הם לרכוש אמות מידה נאותים לחוב את ה'ויגבה לבו' בדרכי ד', והיותם לגיון של מלך בעולם כולו. לאחר מכן הוא הזמין את מרביצי התורה לרב שיח מרתק וייחודי, בהם ענו הגאונים רבי מאיר קסלר שליט"א, רבי אברהם משה קירשנבוים שליט"א ורבי חיים מן שליט"א, בפירוט לשאלות הרות גורל המענינות כל בן ישיבה כיום, בהם הרחיבו כיצד ניתן בימינו לחוש את הייחודיות של כל בחור למרות היותו אחד מיני אלפים הנתון למסגרת קבועה וידועה מראש שמעט מקטינה את יכולתו להתעצם בהתאם ליכולותיו בכל תחום, או במעמד השפעת החברה שחשופה כיום לתכנים ונושאים רבים שאינם בהכרח מד' אמותיה של הישיבה, ואיך הבחורים יכולים וצריכים להתמודד עם פיתויי החברה למול רצונם להתעלות ולהיות 'איש בין אנשים', או כמו הנושא החשוב של 'לכאשפנה אשנה' שרבים אומרים כי לאחר נישואיהם יתפסו עצמם במסגרות מחייבות ומגדלות, כשהם מפסידים את גדילתם בשנות הבחרות שהם העיקר לצמיחת האדם, ועוד כהנה וכהנה.
לאחר מכן קיבלו ההמונים בשירים ימים על ימי מלך, את הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון, העומד לימין הועידה בכל פעלה כל השנה, והוא הרחיב במהות הימים בהם אנו נמצאים, בתארו, שאדם הרוצה לשמוח במעלה הרוחנית, הוא צריך להעמיד עצמו במעלת ההכרה בכך שהוא מכיר טובה במי שנתן לו הטובה וזה הרבש"ע, וכשמדברים על ימי החנוכה, שהיא גלות יון, מבין הארבעת הגלויות שעברו ישראל, בגלות בבל ומדי, יון ואדום, שבה אנו מצויים, הקב"ה ברא העולם בשביל התורה שנקראת ראשית.
הוא הרחיב שעל המקרא 'והארץ היתה תוהו ובוהו', אמרו חז"ל שתוהו זה בבל, ובוהו זה מדי, וחושך זהו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל וביקשה לעקור הכל, וגם אם כיום אין גלות יון, המלכות הרשעה ממשיכה את החושך של יון, ומדובר על גזירה של 'כתבו על קרן השור שאין לנו חלק באלוקי ישראל', ומשמעות הדברים, שאצל כלל ישראל נאמר כי חלק ד' עמו, וביאר הגר"ח מוואלוזין בנפש החיים, שאדם מישראל נשמתו היא חלק מאלוק ממעל, חקוקה מכסא הכבוד, וזה אור הנשמה המאיר באדם, להתרומם בתורה שהיא תורה אלוקית, ואת החלק ד' עמו באו יון לעקור ע"י תרבות של בילויים ותענוגי עוה"ז, ולא תענוגי הרוחניות של הנשמה העליונה. ומה שאמרו להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, המשמעות היא אחת, שהנשמה מתוארת בתואר של אור, כלשונו של הגר"א, הגרי"א חבר והרמח"ל, על המקרא כי נר ד' נשמת אדם, שהנשמה מאירה את חשכת הגוף העכור שלא יטבע בטיט, והכח שמרומם את הנשמה להתחבר לעליונים בהיות והיא גנוזה בתוך לבו ונפשו של האדם, הדבר היחיד שעושה זאת זהו אור התורה המאיר אור הנשמה בגוף, והרמח"ל מבטא זאת בהבדל בין חכמת יון שהיא חכמת טבע לחכמת התורה, שאין התורה חכמת הטבע אלא אור שתאיר בנשמת האדם להביא אותו לגנזי מרומים, והיונים שרצו להשכיחם תורתך, ידעו שכשיש תורה אי אפשר לנתק האדם מנשמתו, והכח של יון לנתק את כלל ישראל מהחיבור לנשמה העליונה, הוא רק ע"י להשכיחם תורתך, ולכן באו שניהם ביחד שאין לנו חלק באלוק ממעל ע"י ה'להשכיחם תורתך'.
הוא סיים בדבריו הנרגשים, שלאחר מכן נאמר 'ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור', וחז"ל מבארים שזהו אורו של המשיח, וגם בתוך החושך על פני תהום, יש אור של כלל ישראל שבשבילם נברא העולם, וזה אור הנשמה המאיר בגוף שלא יטבע אלא יזדכך לחיי הנשמה. יהודי יכול לעבור את כל הגלויות, ולחיות בתוך אור של נשמה בלימוד התורה, וחנוכה שהעמיד הנצחון של החשמונאים מעמיד את האור הממשיך את החיבור לעליונים. ימי השמחה הללו נותנים לנו את הערך וההכרה מהי הזכות לחיות חיים של תורה, אשרינו מה טוב חלקינו, ובמיוחד אלו הנמצאים כאן שהם לגיונו של מלך מאן מלכי רבנן.
בני הישיבות – נסיכי העולם כולו
בהתרגשות עצומה קיבלו ההמונים את גאון ישראל מרן הגר"ד לנדו שליט"א, ולאחר כניסתו שרו ההמונים את הניגון לא רעב ללחם כי אם לשמוע את דבר ד', ויחד עמו נכס הגאון רבי שמעון גלאי שליט"א, ואז הוזמן הרה"ג אי"ש קרליץ שליט"א להקריא את מכתבו המיוחד של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה שליט"א, בדברים ייחודיים שנכתבו לקראת הכינוס.
לאחר מכן הסכיתו ההמונים ברטט ובהתרגשות לדבריו חוצבי הלהבות של מרן הגר"ד שליט"א, שאמר בדברותיו שיצאו מליבו הטהור: 'בני ישיבה יקרים אשריכם שאתם לומדים תורה ושקועים בתורה, וצריכים להכיר את האושר שזכיתם בדבר הנכבד והחשוב בעולם, ולעומתו לכל דבר אין ערך, וזהו הערך היחידי בעולם לימוד התורה וקיום המצוות, ובן ישיבה צריך לחשוב לשקוע בלימוד שזה הערך החשוב בעיניו, ושאר הדברים הינם שוליים כל אחד בנצרך לו, ומה שחיי היום יום מבקשים, אינו ערך אלא רק צורך, ולא להמציא עוד ערכים, כי הכל הבל הבלים, והעיקר ללמוד וללמוד, וגדלי ישראל שהכרנו למדו ולמדו ושוב למדו, ואפילו מי שאינו חושב שזוהי הדרך שיצליח בה, לכל הפחות שישתדל לבקש זאת, כי אין דבר אחר, וכל הדברים האחרים בטלים ומבוטלים, וכל הדברים שאחרים ממציאים מתאים על כך מה שאמר שלמה המלך הבל הבלים הכל הבל, ואשריכם שמענין אתכם לימוד התורה, וההנאה מהלימוד זה מאפיין את בן הישיבה, לחיות את הדברים, ואני חוזר על הדברים כי זוהי המהות האמיתית של בן הישיבה, והיא ההנהגה הראויה, וישנם דברים שאינם תואמים לבני הישיבות ליטול בהם חלק, וזה עסקם של ראשי הישיבות לנווט את הישיבה ולהורות לבחורים כיצד להתנהג בכך.
אך הדבר העיקרי והיסודי שכל השאיפה צריכה להיות סביבו, לגדול ולהתעלות ולהיות יותר שקוע בתורה, ושהתורה תהיה מעניינת עבורו, אם מישהו שומע קושיא של רעק"א צריך שהחשמל בעיניו ידלקו, ולא יאמר שהנה שמעתי עוד דבר מה, וכך הוא בכל דבר, וד' יעזור שתנצלו את הכוחות שלכם בצורה המתאימה ביותר, וצריך לדעת שהעיקר בתורה היא לדעת מהי האמת, ולמרות שלחדש הוא דבר גדול, החשוב ביותר הוא לבקש את האמת, ועלינו לדעת שנסכא דרב אבא עם כל הקושיתו והתירוצים הם כה אמר ד', ולומדים את דבר ד' בכך, כפי שאמר מרן הגר"ח מוואלוזין, שזהו העונג הגדול ביותר, ובכל הדורות התענגו על כך, ואלו ששקעו בלימוד וחיו את הלימוד כערך עליון מעל כל דבר אחר, הם אלו שצמחו וגדלו באמת.
שמעתי פעם שיעור ממרן הרב מפוניבז' הגדול בענקים, ומסר שיעור בגמרא זבחים על עולת העוף היכי משכחת לה פיגול, והוא מסר את הגפ"ת עצמו בכזו חיות והתלהבות, שהיה נראה לנו כאילו מדובר בחידוש מיוחד של האור שמח וכדומה, וכך ראשי הישיבות שהכרנו חיו את הלימוד, וכך צמחו גדולי ישראל כל ימיהם.
בישיבות מחנכים ליראת שמים ולבין אדם לחבירו, וצריכים לדעת שלא ניתן לצמוח בלי לגדול בבין אדם לחבירו, ואם מישהו רואה שחבר חידש דבר מה, והוא צודק, עליו לשמוח בחידושו באמת, וסגולות ומעלות התורה הם מיוחדים, ובן תורה צריך לכבד עצמן להיראות כבן תורה, והוא הנסיך של הבריאה, וכך עליו להיראות ולהתנהג. אשריכם שאתם לומדים תורה, ותגדלו בתורהו תהיו מאושרים לכל חייכם בכל הבחינות'.
לאחר מכן, באורח נדיר, פנה מרן הגר"ד שליט"א לבני הישיבות ואמר שעתה יכולים הם לשיר את הניגון – 'אחת שאלתי', ותוך שניות כל האולם קם על רגליו, ובמחיאות כף וריקוד החלו לרקד סביב ה'אחת שאלתי' שהרקיעה שחקים למרחוק במשך זמן רב, ואף גדולי ישראל נעמדו כנגדם, כשהגר"ש גלאי שליט"א נוטל המיקרופון ושר לעומתם את מילות השיר ברגש רב, והשמחה פרצה כל גבול.
לאחר דקות ארוכות של שירה וזמרה, ליוו ההמונים את גדולי ישראל בצאתם מן האולם, ולאחר מכן הוזמנו כולם לסעודת מלוה מלכה מפוארה, שבמרכזה נשא דברים נרגשים הגאון רבי שמעון גלאי שליט"א, שהרחיב על החשיבות בהודאה על כל הטוב שהקב"ה גמלנו בכל רגע מחיינו, וככל שננצל הימים הללו להודות ולהכיר בטוב חסדיו, כך נזכה לאור השפע שזוכים לו באלו הימים.
המלווה מלכה המשיך בליווי שירות ותשבחות וכלי נגינה עם הבעל מנגן ר' משה דוד וייסמנדל הי"ו ומקהלת 'נשמה', שלאחריה ישבו למושב 'שבת אחים' מיוחד עם המגיד מישרים הרה"ג רבי אשר דרוק שליט"א שהפליא במשך שעה ארוכה בסיפורי מופת ופלא ושירת ערגה בכיסופין של תורה.
בסיום הודו כולם למארגני הכינוס המרומם, שהותיר חותם בל ימחה להמשך הזמן כל כלל בני הישיבות, וביקשו להודות מעומק הלב לסיוע של עיריית ב"ב בראשות ראש העיר הרב אברהם רובינשטין שליט"א ובסיוע תוכנית 360 של הרב שמעון קשש הי"ו.
אלו המעונינים לשמוע בשידור חוזר את האירוע כולו, יכולים להאזין בקו 'קול מבי מדרשא' 077-2519000 שלוחה 188, וכן בקו 'ועידת בני הישיבות' 0723-181860, ובקול הלשון.
