שנת 2022 הייתה שנה מטלטלת במיוחד בעולם ההשקעות והעסקים. אחרי שנים רבות של ריבית אפסית או אפילו שלילית ברוב המדינות המפותחות, חזרה האינפלציה לכלכלה העולמית והביאה עמה העלאות ריבית בלתי נמנעות. כך למשל בישראל, אחרי שנים בהן נעה הריבית בין 0.1% ל־0.25% העלה בנק ישראל את הריבית החל ממרץ 2022 במנות "קטנות" עד שהיום עומדת הריבית על כמעט ארבעה אחוזים (3.75%) והיד עוד נטויה.
האינפלציה והעלאות הריבית טלטלו את השווקים ברחבי העולם. מדד ה־S&P 500 בארצות הברית ירד באלף נקודות מהשיא אליו הגיע ב־2021 ובסיכומה של שנה איבד כעשרים אחוז משווי בתוך שנה אחת בלבד. הוא הדין לגבי כל המדדים האחרים כגון הנאסד"ק וכדומה. יתרה מכך: חברות הטכנולוגיה הגדולות, כגון גוגל, פייסבוק, אמזון וכדומה, איבדו יחד טריליונים של דולרים מהשווי המצטבר שלהן. קריפטו? אתם בטח צוחקים. הענף נחתך בשוויו בטריליונים. די אם ניקח לדוגמה את שוויו של הביטקוין שפתח את 2022 עם שווי של 47,686 דולר ליחידה וסגר את השנה עם שווי של כ־15 אלף דולר…
"עליות הריבית הללו טלטלו את השווקים ברחבי העולם" | קבוצת בסדנו
רבים מייחסים את האינפלציה הגואה למלחמה באוקראינה: המלחמה גרמה למדינות מערב אירופה לצמצם את רכישת הנפט והגז מרוסיה. רוסיה מצאה שווקים במזרח והחליטה לשבש את אספקת הגז ליבשת, מה שיצר משבר אנרגיה אמיתי באירופה. למזלן של מדינות אירופה, החורף פחות קשה מהתחזיות המחמירות. עם זאת, מחירי הנפט והגז טיפסו בכל העולם ותרמו לעליית האינפלציה. אם נוסיף לכך את העובדה ששתי המדינות הניצות – רוסיה ואוקראינה – הן יצואניות גדולות של תוצרי חקלאות רבים, מתכות וטובין נוספים, המלחמה יצרה בעיות קשות באספקתן של סחורות רבות, מה שהביא לעלייה במחיריהן ברחבי העולם.
אולם לפי אליעזר גרוס, מנכ"ל קבוצת ההשקעות בסדנו, התמונה מורכבת הרבה יותר: "לאחר משבר הסאב־פריים ב־2008, הוחלט בארצות הברית על הורדת ריבית חזקה ודרסטית כדי להמריץ את הכלכלה. הורדת הריבית הזאת הביאה לעידן חדש של כסף זול וממכר ולעולם היה די קשה להיגמל ממנו. כדי להוסיף צרה על צרה, אז בתקופת הקורונה עקב החששות הגדולים ממיתון עולמי, שוב נוצר צורך בריבית זולה והזרמה של כסף לשווקים כדי שהפעילות הכלכלית לא תיעצר. אולם כשרוב מדינות העולם יצאו מהקורונה אחרי שנתיים, נגמרה החגיגה והגיעה העת לשלם את החשבון".
יש לזה משמעות?
"בכלכלה הכל מושפע מהכל" אומר אליעזר גרוס. "האינפלציה אולי הייתה באה בכל מקרה, אבל השאלה איך ומתי. בסוף הגיעה המלחמה הראשונה על אדמת אירופה מאז המלחמה בבלקנים ונתנה לה זריקת מרץ רצינית. אינפלציה יוצרת כורח להעלאות ריבית שנועדה לייקר את הכסף ולצמצם ביקושים, מה שאמור למתן את המחירים. אבל… העלאות ריבית יכולות להביא לפיצוץ בועות אשראי. כלומר אנשים שלקחו הלוואות שהם לא באמת יכלו לשלם. אם יותר מדי אנשים לא יוכלו לשלם את ההלוואות שלהם, זה לא יהיה טוב".
כלומר, האם פנינו למיתון?
אליעזר גרוס, מנכ"ל בסדנו: "קשה לדעת. אנחנו, היהודים, אומרים שהחל מסוף בית שני, חדלה הנבואה בעם ישראל. אכן, העולם נמצא כיום באי ודאות, אבל תמיד ישנה אי ודאות. אנחנו בסופו של דבר אנשי אמונה. אנחנו עושים השתדלות ומקווים לראות סייעתא דשמיא. עם זאת, חשוב לומר שהאינפלציה הגבוהה יוצרת תמריץ גדול להשקיע את הכסף ולא להשאיר אותו בבנקים. כשאתה שם כסף בבנק, אז אפילו אם אתה מקבל ריבית של 4% (במקרה הטוב ורק אם תשאיר אותו בבנק לשנה לפחות), בקצב האינפלציה הנוכחי, הכסף שלך יהיה שווה פחות ביום שתוציא אותו. וזה כמובן במקרה שתפקיד אותו. אם תשאיר אותו בבית, תפסיד יותר. משום כך, עדיף לך לא להפקיד את הכסף בפיקדון בנקאי אלא להשקיע אותו איפשהו. וזארת הסיבה שהרבה כסף צפוי להמשיך להגיע למיזמים שונים ולשווקים".
הבית למשקיע החרדי
קבוצת בסדנו היא הבייבי של אליעזר גרוס. גרוס נמצא בעסקים והשקעות קרוב ל־40 שנה ויש לו קשרים ומהלכים בכל נקודה בגלובוס. בעשור האחרון הקים גרוס את קבוצת בסדנו כקבוצה לאיגוד משקיעים במיזמים שונים בתחום ההייטק והנדל"ן. לאורך השנים בחרו אלפי משקיעים, רובם מהציבור החרדי בארץ ובארצות הברית להשקיע יחד עם בסדנו ביותר מ־100 מיזמי הייטק ונדל"ן בכל רחבי העולם.
"קבוצת בסדנו היא הבייבי של הרב אליעזר גרוס" | קבוצת בסדנו
מה מבדיל אתכם מקרנות השקעה אחרות?
"ארבעה דברים", אומר גרוס. "ראשית, אנחנו כשרים. זה אומר שאנחנו כמדיניות לא נשקיע בשום מיזם שלא עומד בדרישות ההלכה ואפילו במשהו שמנוגד לערכי הציבור החרדי. כך שלא נשקיע בגיימינג, מיזמי קנאביס, נשק וכדומה. שנית, לרוב קרנות מאגדות משקיעים גדולים, או משקיעים קטנים ששמים סכומים משמעותיים. אנחנו לעומת זאת מאפשרים השקעות בסכומים קטנים שמתאימים לאדם הקטן שיש לו קצת חסכונות. מדובר בפתיחת דלתות עבור אנשים שהשקעות מן הסוג הזה לא היו פתוחות בפניהם בעבר.
"הדבר השלישי הוא שאנחנו מותאמים לציבור החרדי בכך שאנחנו לא מחכים לאקזיט אחרי עשר ועשרים שנה. המשפחה החרדית צריכה את הכסף בטווח הבינוני ולכן אנחנו נכנסים ממש בתחילה, בשלב ה-Seed ויוצאים בראונד A או B כשהקרנות הגדולות מתחילות להשקיע. כך שאנחנו נכנסים במחיר נמוך ויוצאים במחיר גבוה. הדבר הרביעי הוא שאנחנו מלווים את ההשקעות שלנו לצמיחה באמצעות רשת הקשרים שלנו בצפון אמריקה ובמדינות המפרץ. אנחנו פועלים לפתוח שווקים חדשים עבור החברות בקבוצה ולמקסם כמה שאפשר את ההשקעה שלנו ושל המשקיעים באמצעותנו באותן חברות".
נשמע לא פשוט.
"זה בהחלט לא פשוט. עם זאת, כאן טמון הכוח שלנו בבסדנו. יש לנו כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין ומעריכי סיכונים מהשורה הראשונה בענף. הם יודעים לגשת לכל מיזם ראשוני כזה, ולתת הערכת סיכונים מספיק טובה כדי שנוכל לקחת החלטות מושכלות ושקולות. אחרי שאנחנו בבסדנו החלטנו שיש כדאיות, אנחנו מארגנים כסף ממשקיעים".
"כאן טמון הכוח שלנו בבסדנו" | קבוצת בסדנו
מה היתרון בהשקעות כאלה?
אליעזר גרוס, מנכ"ל קבוצת בסדנו: "הרווח האפשרי בהשקעות כאלו הרבה יותר גדול. צריך להבין: כשחברה מגייסת כסף מהציבור באמצעות הנפקה, המשמעות היא שהיא כנראה כבר מיצתה את קפיצות הצמיחה הדרמטיות שלה בשלבים המוקדמים יותר. נכון שאפשר לעשות רווחים יפים מהשקעה בהנפקות או במניות רגילות, אבל השקעה בחברות בשלבים הראשונים עובדת על מכפילי רווח שונים לגמרי. אם תפסת חברה כזאת, זו בוננזה אמיתית".
*אין באמור התחייבות לתשואות או כדי להעיד על תשואות בעתיד.פרסומי בסדנו מותאמים להנחיות הרשות לני"ע. המידע המוצג
אינו מהווה יעוץ השקעות או המלצה בעניין ביצוע עסקה. תחום ההשקעות דורש הבנת הסיכונים ואינו מתאים לכל אדם. ט.ל.ח.
כתבה מעניינת