בדברי הפתיחה סקר הרב זאב וייטמן, רב תנובה, את פעילות מערך הכשרות בימות השנה ולקראת פסח. בדבריו חשף כי, תנובה השלימה לאחרונה רישות של כמעט כל הרפתות המספקות חלב לתנובה. ברפתות הותקנה מערכת מצלמות משוכללת המאפשרת להשגיח באופן הדוק ביותר על כל תהליך החליבה, כולל חליבה בשבת, שנעשה כהלכה. רישות הרפתות ביאה לכך, שמאות רפתנים שחלבו בשבת ע"י יהודים, הפסיקו לחלוב בשבת על ידי יהודים וכעת חולבים בהתאם להלכה ע"י מי שאינם יהודים בלבד. השלמת מערכת מתקדמת זו, שהייתה כרוכה בהשקעה כספית גדולה ביותר, מהווה לא רק בשורה בשדה הכשרות, אלא בראש ובראשונה בשמירה על קדושת השבת בענף החלב בארץ. פריצת דרך זו, ציין הרב וייטמן, הביאה לכך שכעת כמעט כל החלב שנכנס למחלבות תנובה הינו חלב מהדרין. זאת התקדמות אדירה המשדרגת את רמת הכשרות לאין ערוך.
בהתייחסו להערכות תנובה לפסח ציין כי, בתנובה מקפידים על החלפת מזון הפרות במזון שאינו מכיל רכיבי חמץ. הדבר דורש השגחה אינטנסיבית על מאות הרפתות המספקות חלב לתנובה, ועל מרכזי מזון, מכוני תערובת גדולים, המייצרים את המזון לפרות ולעגלים ועל קציר חיטה כשרה לפסח לצורך שחת או תחמיצים.
את שיעור הפתיחה נשא הגר"מ גרוס יו"ר בד"צ ועדת מהדרין. בראשית שיעורו הקדיש דברים על הידורי הכשרות המחמירים, שהנהיג בד"צ ועדת מהדרין בתנובה ועליהם אמונים משגיחי מערך הכשרות בתנובה. "הקו המנחה העומד ביסוד הפסיקות ההלכתיות של חברי בד"צ ועדת מהדרין, מבוסס על מלכתחילה. אין מצב של בדיעבד. אנחנו גם לא מתחשבים ב'צירופים' הלכתיים אפשריים. הכל מלכתחילה. הכללים המחמירים שקבענו אנו נוהגים לפיהם לא רק במוצרים כשרים לפסח, אלא בכל ימות השנה. הרבנים בבד"צ ועדת מהדרין מבררים כל הליך לעומקו והכרעתם היא על-פי ההלכה בלבד. הם מקיימים לא תגורו מפני איש ללא כל סייג". כדי להגיע למוצר שהוא כשר בתכלית הכשרות המהודרת, הרבנים המכשירים צריכים להיות מודעים לתהליך הייצור לכל פרטיו, חזר והדגיש הגר"מ גרוס, יו"ר בד"צ ועדת מהדרין.
את שיעורו הקדיש הגר"מ גרוס לברור הלכתי בשאלת זמני המתנה בין אכילת גבינות קשות וצהובות ואכילת מוצרי בשר. בדבריו סקר את השיטות ההלכתיות השונות, ראשונים ואחרונים ופירט מדריך לזמני ההמתנה לגבינות השונות בהתאם לקריטריונים ולהגדרות ההלכתיות המתייחסות לדרכי הייצור של הגבינות לסוגיהן.
המושב הראשון הוקדש לשאלת כשרותו של מזון מתורבת, בבשר ובחלב. זו פעם ראשונה שסוגיית כשרות המזון המתורבת נדונה בהרחבה בבמה הלכתית. הרב אביעד ברטוב, הציג ברהיטות רבה בעזרת מצגת מושקעת, את נושא הבשר המתורבת על בוריו מצדדיו המעשיים והרעיוניים וסקר את השיטות ההלכתיות השונות בסוגיה חדשה ועתידנית זו. בהמשך התייחסו לסוגיה חברי בד"צ ועדת מהדרין הרבנים הגאונים הרב אברהם צבי הכהן והרב פנחס לייבוש פדאווא, ראב"ד קהילת שומרי הדת אנטוורפן. דברי סיכום השמיע הרב זאב וייטמן, רב תנובה.
המושב השני עסק בטכנולוגיה וחידושי כשרות. הגאון הרב אברהם יהושע סג"ל הורוויץ, חבר בד"צ ועדת מהדרין, עסק בתפקידו ואחריותו של הרב המכשיר. "בעידן שלנו כאשר באמצעים טכנולוגיים אפשר לזייף בקלות יחסית כל מסמך, יש הכרח לבדוק היטב ובתשומת לב תקיפותה של תעודת הכשרות". הרב יוסף מרדכי זילבר, יועץ בד"צ ועדת מהדרין לחומרי גלם, דיבר על כשרות חלב שמקורו לא בפרות ולא בצאן.
המושב השלישי, שהוקדש להיבטים הלכתיים של דילמות בכשרות, נפתח בשיעור מצולם של הגאון הרב יצחק זילברשטיין, שיעור שהוקלט במיוחד לכנס. הגר"י זילברשטיין עסק בשיעורו בשאלה באיזו מידה אחראי המשגיח לוודא שהמוצר עליו הוא משגיח כשר לא רק בהתאם להלכות כשרות ביורה דעה, אלא גם כשר בהתאם לדיני ממונות בחושן משפט – שאין בו הונאת הצרכן, פגיעה בזכויות העובדים המייצרים את המוצר ושאין בו ח"ו חשש לפגיעה בריאותית בציבור.
חבר בד"צ ועדת מהדרין הגאון הרב דוב לנדאו דן בגדרים ההלכתיים של "ונשמרתם לנפשותיכם" וכפועל יוצא בשאלת מתן הכשר למוצרים המכילים רכיבים שאינם תורמים לבריאות ואם אין בכך משום "לפני עוור"? הגאון הרב מיכה הלוי, הרב הראשי לפתח תקוה, עסק בשיעורו בשאלה האם יש בעיה הלכתית והאם הכשרות נפגעת מכך שהמשגיח מקבל את משכורתו מהגוף המושגח על ידו. השיעור הרביעי והאחרון במושב היה שיעורו של הרב משה גבאי רב קהילת שערי ציון בבת ים האחראי על הכשרות בעיר. את דבריו הקדיש להכרעות הלכתיות בדילמות כשרות בין ההתייחסות לפרט לכלל.
את המושב האחרון חתם הגאון הרב חיים שמרלר, רב בית המדרש היכל צבי – צאנז בירושלים ומחבר "דרכי הלכה". בדבריו עסק בתוקף וסמכות תעודת הכשרות. בסיום הכנס ענו חברי בד"ץ ועדת מהדרין ורב תנובה, בהנחיית הרב אברהם שלזינגר מפקח בד"צ ועדת מהדרין, על שאלות ששוגרו לרבני חברי בד"צ ועדת מהדרין במהלך שעות הכינוס. ההרצאות שניתנו במהלך הכינוס הועלו לאתר ההלכתי של תנובה וכן יופיעו בקובץ י' של "בנתיב החלב".
לא מבין למה חבורת חיזריים צריכים להחליט עלינו
ראיתם איך הם קוראים ל"בשר" שייצרו במעבדה ? "בשר-מתורבת"… כאילו מי שאוכל בשר אמיתי הוא עכשיו לא מתורבת