האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל 'מבצע מגן וחץ', יהיו זכאים לפיצוי בגין היעדרותם?
קביעת הפיצוי וגובהו בעתות ואזורי הלחימה נבחן ומוכרע בדיעבד. דוגמאות בהן חלה חובת תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם: בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה בעבר נקבע כי תושבי יישובים שהיו באזור המוכרז רלוונטי מהרצועה יהיו זכאים לשכר.
למשל, בעניין זה ראו צו הרחבה בעניין הסכם קיבוצי מבצע שומר החומות מיום 21.12.2021, צו הרחבה הסכם קיבוצי בעקבות מבצע עמוד ענן, צו הרחבה להסכם פיצוי לעובדים במבצע צוק איתן וכד'. שם חויבו המעסיקים בדיעבד לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות כוחות הביטחון שלא להגיע למקום העבודה.
כך גם ניתן פיצוי בתקופות הלחימה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן, בכפוף לתנאים, שנקבעו בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה.
עובדים שלכאורה זכאים לפיצוי לפי הסכם, למי יפנו בבוא העת לקבלו?
על המעסיקים לשלם שכר עובדיהם כאילו עבדו כרגיל. פיצוי המעסיקים על תשלום השכר יתקבל (בכפוף להסכמות), בעקבות תביעות שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט 2009.
האם עובדים שנעדרו מעבודתם זכאים לפיצוי בשל ההכרח להישאר עם ילדיהם בבית, בשל סגירת מוסדות הלימוד עקב המצב הביטחוני?
עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדיהם בעקבות הודעות פיקוד העורף קיבלו בעבר פיצוי על כך. בחוק הגנה על עובדים בשעת חרום, מדובר בעובדים שנותרו בבית עם ילדיהם (זאת עד גיל 14) בשל סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף.
הורים לילדים בני 15 ומעלה שנשארו עמם בבית ולא עבדו, האם זכאים לפיצוי?
לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד 14. הגדרת ילד נקבעה בחוק ההגנה על עובדים לשעת חרום תשס"ו 2006.
אם מקום העבודה עובד כרגיל אך העובדים חוששים להגיע לעבודה, האם יהיו זכאים לשכר?
תשלום השכר מותנה בתנאים, כפי שנקבעו בהסכמים קיבוציים בעקבות אירועים ביטחוניים ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה שאינו מוגן.
אם לפי הנחיות פיקוד העורף נקבע כי באזור שבו העובדים מועסקים צריך להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, אז ככל הנראה, עפ"י תקדימי עבר יהיו זכאים לתשלום שכר. אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה והעובדים לא הגיעו לעבודה, אז לא יהיו זכאים לשכר.
מה דינם של עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?
כאמור, בעקבות המצב המיוחד שהוכרז בעורף, שר העבודה יואב בן צור חתם אתמול (יום ג') על צו להחלת פרק ד' לחוק שירותי עבודה בשעת חירום, לפיו עובדים במפעלים המספקים מוצרים/שירותים קיומיים בין היתר: תשתיות, רפואה, חשמל ומזון ממשיכים לעבוד כרגיל. אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, כהגדרתו בחוק שירות עבודה בשעת חירום, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובדים לא יהיו זכאים לשכרם.
האם ניתן לפטר עובדים שאינם מגיעים לעבודה במפעל שאינו ממוגן?
חל איסור לפטר עובדים שהוראות כוחות הביטחון אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו – אין תוקף לפיטורים ועובדים שפוטרו יכולים לדרוש מהמעסיק לקלוט אותם בחזרה. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.
האם מותר לפטר עובדים שקיבלו צו 8?
לא. על פי החוק, אסור למעסיקים לפטר עובדים שנקראו לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו.
מה אומר החוק לגבי תשלום שכר לעובדים שלא הגיעו לעבודה בגלל המצב?
ככלל, החוק אינו מחייב מעסיקים לשלם שכר לעובדים שבחרו שלא להגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא להגיע לעבודה (למעט מקומות שנאסרה בהם העבודה לפי ההנחיות).
במידה שבמפעל יש חדר ממוגן והעובדים בכל זאת לא מגיעים לעבודה?
ככלל, עובדים מוגנים מפיטורים רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליהם להגיע למקום העבודה. במקרים שבהם לא ברור לעובדים אם מקום העבודה מוגן או לא, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר את ההנחיות. אם על פי פיקוד העורף המפעל נחשב מוגן – אי הגעה למקום העבודה היא על אחריות העובדים.
