לקראת הדיון היום (ראשון) בועדת החוקה על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, כותב יו"ר הועדה ח"כ שמחה רוטמן כי החקיקה תושלם בעז"ה במהלך הכנס הנוכחי של הכנסת, ומסביר בארוכה על החוק. לפניכם הפוסט של רוטמן במלואו:
הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, נכתבה ע"פ עקרונות שקבע שופט העליון נעם סולברג במאמר לפני מספר שנים.
ביטול עילת הסבירות היה גם חלק ממתווה הנשיא, חלק מההצעה של גדעון סער ועל אף שהוא לא נחתם במסמך על ידי הצדדים, הוא היה חלק מהנושאים שהיו בקונצנזוס בשיחות ההידברות על הרפורמה.
לפני שתראו מחר כל מיני שחקנים שיגיעו לוועדת החוקה כדי לעשות פרובוקציות מול המצלמות סיכמתי לכם 10 נקודות על עילת הסבירות שלא תשמעו בתקשורת לקראת הדיון מחר בוועדת החוקה:
1. ראשית, עילת הסבירות היא עילה שפותחה על ידי לא אחר מאשר אהרן ברק (תיראו מופתעים), באמצעות מנגנון מתוחכם ועמום, שפיתח את העילה המקורית האנגלית שנועדה למקרים מופרכים או בלתי הגיוניים, כך שתאפשר לבית המשפט להתערב גם במקרים שהם פשוט "לא ראויים" בעיני שופטי בית המשפט.
2. מכוח העילה החדשה בית המשפט בהובלת אהרון ברק החל להתערב במינויים (הליך חסר תקדים בעולם), בהגירה, בביטחון, בכלכלה, בזהות מקבלי פרס ישראל, ועוד כהנה וכהנה (תיראו מופתעים 2#).
3. אחד השימושים האבסורדיים בעילת הסבירות היה כשהיועמ"ש דאז מנדלבליט קבע כי אסור למנות לפרקליט מדינה זמני אף אדם שהוא לא איש שלומו עו"ד מומי למברגר, שכן כל מינוי אחר "חורג ממתחם הסבירות". אמתי לגמרי.
4. האמת היא שהביקורת על עילת הסבירות נאמרה כבר בזמן אמת. השופט לנדוי הזהיר שהעילה עלולה לפגוע בעיקרון הריסון השיפוטי (וכמובן צדק, כפי שהתברר).
פרופ' דותן כינה אותה "כלי בעייתי", טען כי היא "מתעצבת בהתאם לדעת השופטים", ואף קבע כי היא ייחודית ואין לה מקבילה באף מדינה מערבית.
5. רק לאחרונה שופט העליון נעם סולברג פרסם מאמר בכתב העת "השילוח" בו ביקר בחריפות את השימוש שעושה בית המשפט העליון בעילת הסבירות וטען כי יש לבטל את השימוש בעילה זו כלפי הדרג הנבחר.
6. אפילו פרופסור אמנון רייכמן, ממתנגדי הרפורמה הקולניים, סיפר בהגינותו כי תמיד הייתה לו "בעיה עם הכלליות והאמורפיות" של עילת הסבירות.
7. ועכשיו לחלק המעניין – גדעון סער (!!) גם הוא קידם במסגרת "תכנית סער לתיקון מערכת המשפט" הצעה כמעט זהה לזו של סולברג! בתכניתו מתואר במפורש כי באמצעות עילת הסבירות "שמים השופטים את שיקול הדעת וסל הערכים שלהם מעל זה של מי שהציבור בחר בהם", סער בעצמו הציע "להחריג את יישומה על החלטות נבחרי ציבור".
8. ומכאן לנוסח המוצע לדיון בוועדת החוקה. בדומה להצעת סער, ובהמשך למנגנון המאזן שסולברג הגה, ייקבע כלל קשיח שלפיו בתי המשפט לא יהיו מוסמכים לבחון סבירות של דרג נבחר כלל, בכל עניין שהוא. לעומת זאת בכל הנוגע לדרג מקצועי, העילה נותרת כפי שהיא נוהגת כיום!
9. כאן חשוב להדגיש שבניגוד לפייק ניוז שמנסים לפזר בימים האחרונים – הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והשרים תמשיך להתקיים בלי בעיה רק שהיא אשכרה תתבסס על עילות הביקורת הקלאסיות שקיימות בפסיקה – שיקולים זרים, הפליה, ומידתיות. כל טענה שבית המשפט לא יוכל לבקר יותר החלטות של חברי ממשלה – פשוט שקרית. יהיו בידיו שלל כלים אחרים ברורים בחקיקה מלבד העיקרון העמום של "סבירות".
10. לסיכום, מדובר בהצעה מתבקשת ומתונה, עיקרה הוסכם זה מכבר על רוב גורמי האופוזיציה הנוכחית. הצעה כמעט זהה אף קודמה על ידי גדעון סער. והכי חשוב – היא לא תמנע מבית המשפט להמשיך ולבקר החלטות של דרג מקצועי או נבחר.
