צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי
מסופר על רבה של ירושלים לפני כמאה שנה, הרב יוסף חיים זוננפלד, שפעם אחת ביקש להגיע הנציב הבריטי לביקור בביתו. מקורבי הרב רמזו לרב שכדאי שיערכו את הביקור המתוכנן בבית אחר מפואר ומרווח כיאה וכיאות למעמד, אך רבה של ירושלים סירב, והתעקש בתוקף לקיים את הפגישה בביתו הדל והצנוע.
כשהגיע הנציב לביקור המתוכנן בביתו של הרב בשכונת בתי מחסה בירושלים, הוא לא האמין למראה עיניו. רבה של ירושלים מתגורר בדירה קטנה ועלובה.
“כיצד יתכן שמנהיג היהודים שעל פיו ישק דבר בירושלים, גר בדירה שכזאת?” שאל הנציב הבריטי.
במענה לשאלתו של הנציב, ניגש רבה של ירושלים לעבר החלון שממנו נשקף הכותל המערבי, הצביע לעברו ואמר: ״האם כבוד הנציב רואה את המקום שנשקף מולינו? שם בעבר אבא שלי התגורר, אבל עכשיו הבית שלו חרב… כבר אלפיים שנה הבית שלו עומד כך מבודד ומיותם חרב ושומם. איך אני יכול לגור בדירת פאר בזמן שלאבא שלי אין בית?”.
