דבריהם של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, וסגנו ג'יי די וואנס, על מצבה הכלכלי של איראן עוררו בימים האחרונים גל תגובות חריפות מצד אזרחים איראנים, שטענו כי המאבק המרכזי במדינה אינו על מזון אלא על חירות, כבוד האדם והחלפת המשטר.
הסערה החלה לאחר שוואנס אמר במהלך ביקורו בשווייץ כי ארצות הברית עשויה לאפשר שחרור כספים איראניים מוקפאים לצורך רכישת תוצרת חקלאית אמריקנית, ובהם חיטה, תירס ופולי סויה. לדבריו, הכספים ישמשו "להאכיל את העם האיראני" ובמקביל יסייעו לחקלאים בארצות הברית.
יום לאחר מכן הצטרף טראמפ לקו דומה וטען כי איראן סובלת מ"בעיית רעב", מחסור בתרופות ומשבר כלכלי חריף. הנשיא האמריקני הוסיף כי האינפלציה במדינה הגיעה לרמות קיצוניות.
אולם בקרב רבים מהאיראנים התקבלו הדברים בזעם. אזרחים איראניים ששוחחו עם אתר "איראן אינטרנשיונל" טענו כי הצגת המשבר באיראן כבעיית מזון בלבד מחמיצה את שורש הבעיה. "אין כאן מחסור במזון", כתב אחד המגיבים. "יש כאן מדיניות ממשלתית שהפכה את המזון לבלתי נגיש עבור רבים. משלוחי חיטה לא יפתרו את הבעיות שלנו".
רבים מהאיראנים שרואיינו לכתבה הודו כי המצב הכלכלי באיראן קשה, אך טענו כי הסיבות לכך הן שחיתות, ניהול כושל ועשרות שנות שלטון של המשטר האסלאמי, ולא מחסור אמיתי במשאבים.
אחרים הביעו ספק כי כספים שישוחררו לטובת איראן יגיעו לאזרחים. "כרגע המשטר בטהראן כנראה כבר חושב כיצד להעביר את החיטה ללבנון ולעיראק", כתב אחד מהם, ברמז לתמיכה ארוכת השנים של איראן בארגוני הפרוקסי שלו.
תגובות רבות התייחסו גם למחאות ההמוניות שפרצו ברחבי איראן בתחילת השנה. לטענת המשתתפים, המחאות לא נבעו מדרישה לסיוע כלכלי אלא ממאבק למען חירות ושינוי פוליטי.
כמה מהמגיבים הזכירו את התמונות שהופצו מהעיר אבדאנאן במהלך ההפגנות, שבהן נראו מפגינים משליכים גרגרי אורז לאוויר. בעיני רבים הפך המעשה לסמל של דחיית הטענה כי המחאה נבעה מרעב. "העם האיראני לא נלחם בשביל מזון – הוא נלחם בשביל חירות", כתב אחד מהם.
מגיבים נוספים הדגישו כי איראן היא מדינה עשירה במשאבי טבע ולא ענייה, וכי הבעיה המרכזית נעוצה באופן שבו מנוהלים משאביה. "איראן אינה מדינה ענייה", כתב אחד מהם. "אם מישהו מטיל בכך ספק, שיבדוק כמה כסף קיבלו לאורך השנים חיזבאללה, חמאס, המיליציות בעיראק והחות'ים בתימן".
