צילום: אסף פרי, עיר דוד
מה היה התוצר העלום שהיה חשוב לכלכלת העיר, המקדש או הארמון בימי מלכי יהודה הקדומים? מתקני ייצור ייחודיים וגדולי מימדים, חצובים בסלע, מהמאה ה-9 לפני הספירה, נחשפו בחפירות 'חניון גבעתי' שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בגן לאומי עיר דוד, במימון עמותת אלע"ד. שימוש המתקנים טרם הוברר, אך ייחודם ומיקומם – בסמוך למקדש ולארמון המלכים מרמז שהתוצרים שלהם השתלבו בכלכלת המוסדות החשובים.
בחפירה התגלו עד כה שני מתקנים במרחק של כ-10 מטרים זה מזה, וייתכן שהם השתייכו למתקן אחד גדול. המתקנים אינם מוכרים בשום מקום אחר בישראל, ומכאן ייחודיותם. את המתקן הראשון מצאו החופרים בקצה הצפון-מזרחי של חניון גבעתי, והוא כולל סידרה של לפחות תשע תעלות שהוחלקו בגימור עשוי בקפידה. על-גבי מצוק הסלע, התוחם את המתקן מדרום, ניתן להבחין בשבעה מרזבים, שהובילו נוזלים מראש גוש הסלע, ששימש כאזור פעילות, אל מתקן התעלות.
ד"ר יפתח שלו, חוקר בכיר ברשות העתיקות, מספר: "הסתכלנו על המתקן והבנו ש'עלינו' על משהו ייחודי, אבל מאחר שלא ראינו אף פעם מתקן דומה לזה בארץ, לא ידענו כיצד לפרשו. גם התאריך שלו לא היה ברור. הבאנו לשטח מספר מומחים, שיבדקו האם נותרו בקרקע או בסלע שאריות שאינן נראות לעין, ואשר יוכלו לעזור לנו להבין מה זרם או עמד בתעלות. ביקשנו לבדוק האם נותרו שרידים אורגניים או עקבות של דם, ולשם כך נעזרנו אפילו ביחידה לזיהוי פלילי של המשטרה ובקשרים שלה עם חוקרים בעולם, אך בינתיים – ללא הועיל".
"התעלומה רק הלכה והתפתחה ברגע שמצאנו את המתקן השני מדרום", מספר פרופ' יובל גדות מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. "מתקן זה, מורכב מלפחות חמש תעלות שמובילות נוזלים. למרות כמה הבדלים בדרך בה התעלות נחצבו ועוצבו, ברור כי המתקן השני דומה מאוד למתקן הראשון" מוסיף גדות. "הפעם, גם הצלחנו לתארך את מועד היציאה של המתקן משימוש – סופה של המאה התשיעית לפני הספירה, ימיהם של המלכים יהואש ואמציה. אנחנו מניחים שהמתקנים, שכאמור – יכול להיות ששימשו יחד, נחצבו כמה עשרות שנים קודם לכן".
לדברי פרופ' גדות, "זוהי תקופה בה אנו יודעים שירושלים השתרעה על-פני שטח שכלל את שלוחת עיר דוד, והר הבית ששימש כלב-ליבה של העיר. המקום המרכזי של מתקני התעלות בסמוך לחלקיה החשובים של העיר, מצביע על כך שהמוצר שיוצר בעזרת התעלות היה קשור בכלכלת המקדש או הארמון".
"מאחר שהתעלות לא מובילות לאגן ניקוז גדול וכיוון הזרימה שלהן משתנה, יתכן שהתעלות, לפחות במתקן הצפוני, שימשו להשרייה של מוצרים – ולא לניקוז נוזלים", מוסיף ד"ר שלו. "ייצור חוטים מפשתה, למשל, מחייב השרייה של הפשתה לזמן ממושך לשם ריכוך שלה. אפשרות נוספת היא שהתעלות הכילו תמרים שהושארו לחימום באור השמש כדי לייצר סילאן (דבש תמרים), כמו במתקנים בעלי צורה דומה שהתגלו במקומות רחוקים כמו עומאן, בחריין ואירן".
ד"ר שלו מציין כי "בעתיד הקרוב ניקח מהמתקנים דגימות נוספות של אדמה, וננסה – פעם נוספת, לזהות בה מרכיבים שיוכלו לעזור לנו לפתור את התעלומה: מה היה המוצר שהיה חשוב לכלכלת העיר, המקדש או הארמון".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "מערכת התעלות הקדומה שלפנינו מסקרנת ומסעירה את הדמיון. החפירות בעיר דוד, שנעשות על פני שטחים נרחבים באופן יחסי לירושלים הצפופה, מגלות לנו עוד ועוד פרטים מסקרנים על ימי המלכים, שהממצא מהם לא רב באופן יחסי בעיר העתיקה בשל הפרעות מודרניות. מעת לעת אנו מגלים ממצאים מפתיעים, חידתיים, שמאתגרים אותנו ויוצרים עניין מחקרי. בעזרת שיתופי פעולה מבורכים עם גופים אחרים אנו מפצחים את החידות האלו ומגיעים לקדמת הבמה המחקרית".
זה לא נראה שארית של חציבת סוג של מנורה?